שיתוף

שם: הולינסקי דוד

כינוי בלח״י: עמי

תאריך לידה: י"א בתמוז תרפ"ג, 25 ביוני 1923

תאריך פטירה: ז' בתמוז תשס"א, 28 ביוני 2001

דוד נולד ביום י"א בתמוז תרפ"ג, 25 ביוני 1923 בחיפה להוריו, רחל וצבי. קיבל חינוך יסודי בבית ספר "נצח ישראל" ובכיתה ח' הצטרף לבית"ר. המשיך בלימודיו ב"סנט לוקס סקול" (אנגלי) ולאחר מכן – בקולג' האמריקאי בביירות.

בשנת 1940 הצטרף ללח"י. עבד בבית המסחר המשפחתי לחומרי בניין. באותה תקופה עבד נתן ילין־מור "גרא" בלבנון, והקשר אתו נותק. על דוד הוּטַל לאתרו ולחדש את הקשר עמו. עקיבא פיינשטיין, מוותיקי המחלקה הערבית ב"הגנה", אמור היה, לבקשת חבר לח"י, גלילי, להחדיר את דוד ללבנון. עקיבא הודיע למפקדת ההגנה על מקומו של ילין־מור, והוא הוסגר לבריטים. את דוד לא איתרו.

במסגרת פעולותיו במחתרת, השתתף דוד בניסיון ההתנקשות במושל מחוז חיפה. לשם כך הטמין יחד עם שמעון זיו מוקש חשמלי בצד הדרך. קבוצת ילדי גן עברה במקום עם הופעת מכוניתו של המושל הבריטי, והפעולה לא בוצעה.

לפני בריחת ה־20 מלטרון, גייס דוד ללח"י את מנחם לונץ, שחי בגפו ביבנאל וניהל את משק המשפחה. מנחם לונץ ייזכר לעד בזכות אירוע הרואי, בו נפלו הוא ושבתאי דרוקר מידי האויב. שבוע לפני נפילתם, נפצע יוסף רוזנבוים "ברוך" מפליטת כדור, בעת שעסקו בהדפסת כרוז על נפילתו של אלישע בתל אביב. דוד הזעיק את משה בר־גיורא "ישראל", את ציון, וכן רופא, כדי לחלץ את ברוך. המקום הוקף על ידי המשטרה. ברוך הטיל מתוך הקרבה עצמית, רימון, כדי לאפשר לאחרים להימלט. ציון נתפס על ידי קצין בריטי, לאחר שרוקן את מחסנית אקדחו. בעומדם לקפוץ מזירת האירוע, שהייתה בקומה ב', נשמעה קריאתו של ציון: "חבר'ה, הצילו!". דוד סחט שלוש פעמים את הדק האקדח. הקצין, שניסה להגן על עצמו בהסתתרו מאחורי גופו של ציון, נפגע, צנח, וציון נפל יחד אתו.

דוד נאסר בשנת 1944 והועבר ללטרון. במשלוח הראשון, לאפריקה, והוחזר לארץ עם המשלוח האחרון. ישב כארבע וחצי שנים בארץ ובגלות. היה אחד מחמשת חברי לח"י, שהכריזו על שביתת רעב בתחילת 1948 – עד שיוחזרו ארצה. ביום החמישי לשביתתם, הודיעו להם על חזרתם ארצה. דוד התגייס מיד לגדוד 89, לחם בכל הקרבות בדרום, הוזכר לשבח בפקודת יום, עם כיבוש בית ג'וברין. הוא נכנס בראש הלוחמים למשטרת עיראק סואידן (מצודת יואב). נפצע קל בכיבוש עוג'ה אל חפיר.

דוד התחתן עם כרמלה בנדו "קלרה" בשנת 1949. הוא הכיר אותה בשנת 1944 כשהגיעה לחיפה לסייע בפעילות הסניף. נולדו להם שני ילדים – מירה וישראל ונכדים. הוא חזר לעבוד בעסק המשפחתי. בשנת 1961 חיסל את העסק וייצג את "אליאנס חדרה" במערב אפריקה. לאחר שהות של קרוב לשנתיים, חזרה המשפחה ארצה. לאחר כמה תפקידים כשכיר, היה דוד לעצמאי, במוצרי פלסטיק.

דוד נפטר ביום ז' בתמוז תשס"א, 28 ביוני 2001 והובא למנוחות בבית העלמין פינסקר בהרצליה.

הדפסה
נובמבר 2022
יום ראשוןיום שנייום שלישייום רביעייום חמישייום שישישבת
30
31
1
2
3
4
סיור בעקבות לח"י בירושלים בהדרכת דפנה גולן
5
6
7
8
9
10
11
סיור ברעננה בעקבות פרשת "ילדי רעננה" בהדרכת פלג לוי
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
1
2
3

הצטרפו לרשימת התפוצה