צבי נולד ביום ט”ו באייר תרמ”ז, 5 בספטמבר 1887 ורעייתו רחל ביום ד’ באייר תרנ”א, 12 במאי 1891, שניהם באוקראינה. ברוסיה נולדו בנם הבכור בן־ציון ובִתם מרים ז”ל (שנפטרה בגיל 18 בחיפה). בנם דוד נולד בחיפה. לאחר ארבע שנות נדודים ותלאות עלו ארצה בשנת 1921. עוד ברומניה הצטרפו לארגון “באר שדי”, שנועד להקמת מושבה בארץ ישראל. שהִייתם ברומניה התארכה והם עמדו בפני פיתויים להגר לארה”ב, אך ויתרו והשיבו: “לא ניקח את ילדינו לגלות נוספת. מקומם של יהודים בארץ ישראל”.
בארץ הם שוכנו על ידי “הכשרת הישוב” באוהלים בעיר התחתית בחיפה, שתי משפחות על ילדיהן באוהל אחד. מצבם הכלכלי היה קשה. צבי עבד בפריקת משאות מאניות ורחל – בניקיון ובייצור שקיות נייר. בשנת 1922 הוחל בהקמת המושבה בנימינה. צבי עבד שם כבנאי ורחל – בכביסת בגדי הפועלים. צבי חלה בקדחת ואושפז ב”הדסה”. מחסכונותיו רכש אקדח (שלימים שימש את בנו דוד במחתרת לח”י).
בשנת 1923 החל לסחור בפרזול לבניין ובכלי עבודה בדוכן מתפרק בשוק. משרכש מוניטין, הקים בית מסחר גדול. מרבית לקוחותיו היו ערבים שכינוהו: ‘אל מוסקובי’ (הרוסי). הוא החל לייבא מחו”ל וחוג לקוחותיו הסוחרים התרחב לסוריה, ללבנון ולירדן. הוא נודע כאדם ישר וחכם ולעתים שימש כבורר בסכסוכים, בעיקר בין שכניו הערבים, ופסיקתו נתקבלה ללא עוררין. לימים הקים בית מסחר רחב ידיים בדרך העצמאות. בשנת 1927 קנה בית אבן ולידו צריף בהדר הכרמל והמשפחה השתכנה בבית. במאורעות תרפ”ט שוכנו פליטי שכונת חליסה בביתם, בצריף ובאוהלים בחצר.
צבי פעל רבות לצרכי ציבור: היה ממקימי בית הכנסת “שער ציון”, ממייסדי “גמילות חסדים”, מיוזמי מושב זקנים, גבאי בית הכנסת המרכזי, תמך במוסדות ותרם בסתר בנדיבות.
לאחר שבנו דוד נאסר בשנת 1944 והוגלה, נמנה עם ועד הורי גולי קניה. למרות גילו שרת במשמר האזרחי. ביתם שימש בית ועד ולינה לחברי מחתרת מבוקשים ומקור לתמיכה כספית. רחל הכינה דבק להדבקת כרוזים והעבירה חומר מסוכן באומרה: “עלי לא יחפשו”. בבית המסחר נקברו כדים עם חומר סודי. בעקבות מאסר הבן, נערך חיפוש. הכדים התגלו וצבי נאסר ונחקר. רק לאחר התערבות ראשי הקהילה ומפאת גילו ומעמדו – שוחרר. הוא נמנה עם תא מבוגרים בלח”י. באמצעות חבר ערבי איתר את מפקדת הנג’אדה בחיפה והיא פוצצה על ידי המחתרת.
צבי נפטר ביום י”ח בטבת תשל”א, 15 בינואר 1971. רחל נפטרה ביום כ״ה בחשוון תשל״ב, 13 בנובמבר 1971. הם הובאו למנוחת עולמים בבית העלמין בחוף הכרמל.
הניחו שני בנים, ארבעה נכדים, נינים ובני נינים.
