תערוכה מקוונת
הנאשמים מאשימים: קרבות גבורה, בנשק המילים בבתי המשפט הבריטיים
בתי המשפט הבריטיים בארץ ישראל נועדו לשפוט את חברי מחתרת לח”י בגין השתייכותם למחתרת ופעולותיהם נגד השלטון הבריטי. אולם עבור לוחמי ולוחמות לח”י היה אולם המשפט זירת מאבק נוספת במלחמתם על חירות הארץ.
לאחר רצח אברהם שטרן “יאיר” גיבש מרכז לח”י מדיניות ברורה באשר להופעת חברי המחתרת בפני בתי המשפט. מדיניות זו התפתחה בארבעה שלבים:
- השלב הראשון – הכחשה. בשנים הראשונות ניסו העצורים להסתיר את השתייכותם למחתרת ולהיחלץ ממאסר.
- השלב השני – הנאשמים מדברים. לוחמי ולוחמות לח”י הופיעו ללא סנגורים, הודו בהשתייכותם למחתרת ובאחזקת נשק, שללו את סמכותו של השלטון הבריטי לשפוט אותם והפכו את דוכן הנאשמים לבמה להסברת מטרות המאבק הלאומי.
- השלב השלישי – הנאשמים מסרבים. לאחר שמיצו את דרך ההצהרות, חדלו לשתף פעולה עם ההליך המשפטי. הם שיבשו את מהלך הדיונים, סירבו להשתתף ב”משפט” ודרשו שיוכרו כשבויי מלחמה.
- השלב הרביעי – העמידה לאחר גזר הדין. גם לאחר שנידונו למאסר או למוות המשיכו רבים מהם לעמוד בעמדתם, סירבו לבקש חנינה והפגינו נחישות גם מול עונשי הגרדום.
התערוכה שלפניכם עוקבת אחר התפתחות מדיניות זו באמצעות דבריהם של הלוחמים והלוחמות עצמם. הציטוטים, שנאמרו באולמות בתי המשפט בארץ ובקהיר, משקפים את תפיסת עולמם, את טענותיהם כלפי השלטון הבריטי ואת הדרך שבה ביקשו להפוך ממשפט פלילי למאבק רעיוני ופוליטי.
התערוכה הוכנה בהמשך למאמרים הנאשמים מאשימים חלק’ א וחלק ב’. לקריאת המאמרים לחצו על כפתורי הקישור.
