יהושע נולד בירושלים ביום כ”ב בסיון תרפ”ט, 30 ביוני 1929 להוריו, רחל ומשה, שעלו מפולין, בשנות ה־20. הם הכירו כאן ונישאו בתל־אביב. הוריה של האם, לבית פסמניק, עסקו בזהב ויהלומים בלודז’ שבפולין, ובעיסוק זה המשיכו אף בארץ. הסב, איש נשוא פנים, השתייך לחסידי הרבי מגור. משה, אביו של יהושע, עסק בקבלנות אינסטלציה בבנין עד יומו האחרון. המשפחה חינכה את בניה, יהושע ואחיו הצעיר, גדעון, ברוח ציונית לאומית ומסורתית, ומעל לכל לאהבת המולדת.
יהושע, עלם יפה מראה, רציני במעשיו, למד בבית־הספר “תחכמוני” וסיים את גימנסיה “בלפור”. היה חבר בתנועת הצופים הדתית ו”מכבי” תל־אביב.
הצטרף ללח”י, השתתף באימוני נשק, שיעורי אידיאולוגיה, ובפעילות מחתרתית של מחלקת הנוער, ובעיקר בהדבקת פרסומי התנועה ברחובות, הפצתם בתאי־דואר ואבטחת מדביקים.
משהוקמה במחתרת מחלקת המודיעין (מחלקה ו’) ופעילותה התרחבה והלכה היה צורך בשיתופם של תאי נוער שיעסקו בתצפיות, בעיקוב ואיסוף מידע, תא הנוער אליו השתייך יהושע הועבר ליחידה זו. תחילה היה מאוכזב מהעובדה שהוטלו עליו תפקידי בילוש. הוא רצה, כמו רוב חבריו, לפעול במחלקת הפעולות. אך במרוצת הימים הבין את חשיבותו הרבה של איש מודיעין עבור המחתרת, תפקיד המחייב סגולות ותפיסות מיוחדות, כדי לעקוב אחר תנועות הבלשים הבריטים וסוכניהם היהודים, והתמסר לתפקידו.
במהרה התפתח לאיש מודיעין מצטיין, בהדרכת מפקדו, אחד מאנשי המודיעין המעולים של המחתרת. יהושע השתתף מדי פעם בפעולות שיזמה מחלקת המודיעין, כגון התנקשויות בבלשים בריטים, בפיצוץ בניין האינטליג’נס הבריטי הצבאי ביפו, וכן בפעולות כספיות. באחת מפעולות אלה נהרג חברו בלב ונפש, מנחם ריבנבך.
ביום 29 במאי 1948 התגייס יהושע לצה”ל ושרת בחטיבה 8, גדוד 82, בתפקיד מפקד מחלקה, ובשירות מילואים שרת כקצין מודיעין בסיירת. יהושע הצטיין בפעילותו, היה נועז ביותר ועבר את כל קרבות הגדוד במשך שנתיים, עד תום מלחמת השחרור. במהלך אחד המבצעים נפצע בידיו וברגליו, דבר שלא מנע בעדו מלחזור אל הגדוד ולהמשיך להילחם. עם תום המלחמה יצא לעבוד עם אביו.
בשנת 1950 נשא לאִשה את חברתו, שולמית (יעל) לבית דניאל ששירתה עמו בלח”י ובצבא בגדוד 82 כנהגת קרבית. השניים היו זוג מאושר מאד וביום 1 בינואר 1953 נולדה להם בת: נינה.
במלאת לילדה שנתיים וחצי, ביום י’ בתמוז תשט”ו, 30 ביוני 1955 – נהרג יהושע בתאונת עבודה מחרידה, בנופלו מבניין שהיה בבניה. יהושע נטמן בבית־העלמין בקרית־שאול. חיוכו הזוהר, זיו פניו ומאור עיניו, לא ימושו לעד.