נתן נולד ביום כ”ז בכסלו תרפ”ה, 24 בדצמבר 1924 בווארשה, פולין להוריו לאה ושבתאי. בגיל תשע עלה ארצה עם משפחתו. הצטרף לבית”ר בגיל 13, ובגיל 16 הצטרף לאצ”ל, עם הפילוג הצטרף ללח”י.

היה פעיל במחלקת הנוער בהדרכה, ובמסגרת מחלקת המבצעים השתתף בפעולות רבות, כולל ההתקפה על מפקדת הבולשת הבריטית, ההתקפה על שדה התעופה בכפר סירקין, החרמת הנשק במחנה בחולון, ועוד.

בשנת 1945 הוקמה תחנת השידור של לח”י. אלכס, יעקב יצחקי, הקים את התחנה. נתן ילין מור, גרא, בחן את התאמתו של נתן להיות קריין “…מהמילה הראשונה שיצאה מפיו, הלך לבי שבי אחר קולו הגברי, החסון…” (גרא). נתן וגאולה כהן נבחרו לשמש כקרייני תחנת השידור של לח”י. הם קראו מן החדר הסגור שבאחת מעליות הגג, בעוד מכונית הבולשת, מצויידת במיטב המכשירים, מסתובבות לגלות את מקום התחנה.

בפברואר 1946, לאחר כחודשיים וחצי בהם שידרו פעמיים בשבוע, תפסו הבריטים את התחנה במהלך השידור, נתן, גאולה ואלכס נעצרו. תחילה נכלא נתן בלטרון, אחר־כך הוגלה לאפריקה, (לאריתריאה ואחר־כך לגילגיל שבקניה).
“…במחנה, בין מאות חברים החיים יחד בצפיפות כפויה יומם ולילה, מתגלה נתן החבר והרֵע. מזגו הטוב, חוש הצדק העמוק המתקומם נגד כל עוול, הזדהותו המלאה עם גורלו של כל אחד מחבריו… כל אלה מעמידים אותו במרכזה של מסכת רֵעות…” (מיכאל).

עם קום המדינה חזר נתן עם כל גולי קניה למדינת ישראל. הוא הצטרף ללח”י בירושלים הנצורה והתמנה למפקד המחנה שם.

בבחירות לכנסת הראשונה היה נתן ממנהלי מערכת הבחירות של רשימת לח”י – “מפלגת הלוחמים”.

בשנת 1950 התחתן עם חנה שטרן, “נילי”, מלוחמות לח”י. לזוג נולדו יאיר ודורית. ביתם של נתן ונילי הפך להיות מרכז לאנשי לח”י, נתן שימר בביתו את רוח לח”י. הבית היה מלא אנשים וחברים. תמיד היה בו מקום לארוחה חמה לחבר נזקק, אוזן קשבת ולב לשיחת נפש, עצה ועזרה. באזכרות השנתיות על קברו של יאיר, היה נתן קורא את שמות כל חללי לח”י ושב להיות, פעם בשנה, הקריין של לח”י.

נתן ניהל את מחלקת הפרסום של “ידיעות אחרונות”, ובשמונה שנות חייו האחרונות ניהל את מחלקת המודעות של עיתון “הארץ”.

נתן נפטר ביום כ”ד בטבת תשל”ב, 11 בינואר 1972 והוא בן 47. הובא למנוחות בבית העלמין בחולון.