יעקב נולד ביום א’ בניסן תר”פ, 20 במרץ 1920 בברנוביץ בפולין (היום בילרוס) לברכה ולשרגא, משפחה חילונית, שארבעת ילדיה זכו להשכלה תיכונית. יעקב הספיק גם ללמוד שנתיים באונברסיטת וילנה. הוא היה חניך בית”ר, ממקימי תאי אצ”ל בפולין, חניך קורס צבאי, סגן מפקד קורס, מפקד מחוז מזרח־פולין.

בראשית 1940 יצא עם קבוצת חברים בדרך ארצה. בהגיעם לתורכיה נודע להם דבר הפילוג באצ”ל ורובם החליטו להצטרף ליאיר. בארץ קיבל הוראה להתרחק מתל־אביב והתגייס כנוטר בעמק יזרעאל, שם החל לארגן סניף לח”י. בתחילת 1943 עבר לחיפה והתמנה למפקד הסניף. אחרי תקרית אש עם שני בלשים בריטים, נאלץ לעבור לתל־אביב וצורף למחלקת הפעולות בפיקוד יהושע כהן.

הוא השתתף בירושלים בהכנות ובהתנקשות בנציב העליון מק־מייכל ובחיסולו של קצין הבולשת וילקין, השתתף בקורס מיוחד למפקדים, ואחריו התמנה למפקד מחלקת הפעולות שהפכה ל”חטיבה לוחמת”. בתפקיד זה השתתף ברוב מיבצעי לח”י, כולל תיכנון, ביצוע, בקרה והפקת לקחים, בין היתר: התקפות על יחידות צבא ומשטרה, פיצוץ גשרים, כן פיקד על פעולה משותפת עם האצ”ל בניסיון לשחרור אסירי כלא ירושלים, החרמות נשק במחנה צבאי בחולון ובמחנה צנחנים בריטים בתל־אביב, ועוד.

אחרי מאסרו של יצחק שמיר (מיכאל), התמנה כאדמיניסטרטור כללי וניהל את כל המחלקות והסניפים של לח”י. תחת פיקודו תוכננו ובוצעו פעולות בכל רחבי הארץ, ביניהן: ההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת במפרץ חיפה, פיצוץ מפקדות בשרונה (הקריה), בסרפנד ובניין הבולשת בחיפה, פיצוץ מטוסים בשדה־התעופה בכפר־סירקין, שיחרור לוחמים מבתי־חולים ואסירות ממשטרת פתח־תקווה, החרמת כספים מבנק ברקלייס בתל־אביב, ועוד.

לאחר הכ”ט בנובמבר 1947, בחזית הערבית: פיצוץ בתים בכפרים ערבים, בניין הסאראיה ביפו, מפקדת הכנופיות בחיפה, ניסיון לפוצץ את מפקדתו של קאוקג’י בשכם, ועוד רבות. עם הקמת צה”ל, התגייס לחטיבה 8 כמפקד גדוד לח”י ואחר היה קצין אג”ם בחטיבה. כסגן־אלוף היה מג”ד במילואים. בהג”א היה מפקד נפת דן. שרת 10 שנים במשמר האזרחי בדרגת ניצב־מישנה. כתב את הספר “חיילים אלמונים” והירבה להרצות בצה”ל, בבתי־ספר ובמתנ”סים ברחבי הארץ.

בשנת 1945 נשא לאשה את חנה קרוגר ונולדו להם שני ילדים, נילי ושרגא, ונכדים. יעקב עבד באגד והיה חבר מזכירות ומנהל חברות במרכז הקואופרציה. תפקידו האחרון: מנכ”ל חברת בתי־אבות ברמת־גן, ממנו יצא לגמלאות בשנת 1997, אחרי 30 שנה. בשנת 2000 זכה לתואר יקיר העיר רמת־גן.
היה פעיל בעמותת לח”י להנצחת מורשת לח”י וחלליה, בתפקיד מ”מ, יו”ר העמותה וחבר וועד.

יעקב נפטר ביום י”א בטבת תשס”ט, 7 בינואר 2009 והובא למנוחות בבית העלמין מורשה ברמת השרון.