שירי יאיר

שיריו של אברהם שטרן “יאיר” מכונסים בספר שירים הנקרא “בדמי לעד תחיי” שהוצא לאור לראשונה בהוצאת “סלם” בשנת תש”י.

בהקדמה לספר השירים כותב ישראל (שייב) אלדד על שלהי ימיו של “יאיר”:

“כשלונות נערמים כעננים שחורים. אכזבות, בגידות, אסונות. תכניות נכשלו. תכניות חדשות צצות. מלחמה על חודו של סכין. והסכין מבריקה מן האפלה. הנה מצאה אמו עבודה. מה טוב, פחות תהיה פנויה לחשוב את מחשבת הזוועה. והנה מתרקמים גם רקמי בשר ודם חדש שיהיה ילדו, אשר יולד לו במחתרת. ועוד שירים מונחים על ידו שהוא עמל עליהם, וגם התכנית לסדר השירים בספר… מחפש גג מעל לראש ומחפש חרוז חדש לחרוז בו “גואל”…”

בכ”ה בשבט תש”ב, 12 בפברואר 1942 נרצח אברהם שטרן “יאיר” מייסדה ומפקדה הראשון של מחתרת לוחמי חרות ישראל (לח”י) בדירת מסתור על הגג ברחוב מזרחי ב’ 8 בשכונת פלורנטין.

לא רבים השתתפו בלוויתו של “יאיר”. כותב ישראל (שייב) אלדד: “…בית הקברות הוקף צבא ורק למשפחה הקרובה ביותר הותר להשתתף בהלויה בנחלת יצחק.

שורות לח”י לא צעדו אחרי ארונו.

מלחמתם צעדה והצעידה.

והנאמנים עוד יצעדו ויצעידו. שירת חייו נסתיימה, חיי שירתו נמשכים.”

חייל, אלמוני ומשורר

בכ”ה בשבט תשפ”ד, פברואר 2024, בעיצומה של מלחמת “חרבות ברזל” צוינו 82 שנים להירצחו של אברהם שטרן “יאיר” בחלקת קברו בבית העלמין נחלת יצחק.

באותו יום, מאות אנשים פקדו את חלקת הקבר של “יאיר” ותחת גשם שוטף נשמעה שירה אדירה של המנון מחתרת לח”י “חיילים אלמונים” שכתב “יאיר”. זהו שירו הראשון שנכתב בשנת 1932 והולחן על ידי “יאיר” ורעייתו רוני. השיר הפך ברבות הימים להמנון המחתרת והוא מושר בפי רבים גם שנים לאחר מכן באירועים ובאזכרות שעורכת העמותה להנצחת מורשת לוחמי חרות ישראל (לח”י).

בשיר גם נכתבו השורות:

כֻּלָּנוּ גֻיַּסְנוּ לְכָל הַחַיִּים:

מִשּׁוּרָה מְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת.

שורות אלה ליוו את לוחמי ולוחמות לח”י באשר הלכו גם שנים רבות לאחר ימי המחתרת ועד ליום מותם.

“יאיר” כינה את עצמו “חייל ומשורר” כך כתב באחד משיריו בעת שהותו בפירנצה:

כֵּן, גַּם אֲנִי חַיָּל וּמְשׁוֹרֵר!

הַיּוֹם אֶכתֹּב בָּעֵט – מָחָר אֶכתֹּב בַּחֶרֶב;

הַיּוֹם אֶכתֹּב בִּדְיוֹ – מָחָר אֶכתֹּב בְּדָם;

הַיּוֹם- עַל הַנְּיָר, מָחָר – עַל גֵּו אָדָם;

שָׁמַים נָתְנוּ הַסֵּפֶר וְהַחֶרֶב.

גּוֹרָל חָרַץ: חַיָּל וּמְשׁוֹרֵר.

“יאיר” כתב שיר נוסף על הכפילות בחייו של אדם, כל שיעשה בסוף הוא גם חייל:

תְּחִי הַכְּפִילוּת הַבְּרוּכָה בַּחַיִּים:

פּוֹעֵל – וְחַיָּל,

סוֹחֵר – וְחַיָּל,

פָּקִיד – וְחַיָּל,

תַּלמִיד – וְחַיָּל,

בָּחוּר-יְשִׁיבָה – וְחַיָּל.

כֻּלָּם חַיָּלִים.

תְּחִי הַכְּפִילוּת הַבְּרוּכָה בַּחַיִּים.

אברהם שטרן “יאיר”, היה משורר ולוחם, מנהיג נערץ, בעל חזון אשר הפך לסמל המאבק היהודי האקטיבי להקמת מדינה בארץ ישראל ושיריו גם הם קיבלו חיי נצח.

שיריו של יאיר נכתבו במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 והם מבטאים את רוח הלחימה חסרת הפשרות, המסירות וההקרבה שאפיינו את לוחמי המחתרת בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. “יאיר” היה מהפכן חסר פשרות שטען שהמטרה העיקרית הייתה שחרור ארץ ישראל מידי השלטון הזר. יש ללחום בבריטים עד לגירושם, לשם הקמת מדינה יהודית ריבונית בארץ ישראל.

שיריו של “יאיר” טומנים בחובם שילוב מיוחד בין השפה הפיוטית, התנכ”ית והעשירה לבין שפת החרב והקרב. השירים כתובים בכישרון רב, מלאים ברגש ומבטאים את נפשו הסוערת ואת רוח הלחימה של האדם שהקדיש את חייו למולדתו. רוחו הסוערת של “יאיר” משתקפת בכל משפט ובכל חרוז והשירה הכתובה סוחפת עימה את הקורא.

“יאיר” מביע את אהבתו היוקדת למולדת:

הֲרֵי אַתּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי, מוֹלֶדֶת,

כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשׂרָאֵל.

שִׁפחָה שַׁחָה, כּוֹרַעַת וְאוֹבֶדֶת,

אֲנִי לָך בַּעַל וְגוֹאֵל.

וְרָחֲקוּ מִמֵּך מְבַלְּעַיִך

בְּחַיַּי. וּבְמוֹתִי

אֲנִי – רֹאשִׁי אָלִין בְּחֵיק הָרָיִך;

אתּ-בְּדָמַי לָעַד תִּחיִי.

“יאיר” חומל על האמהות שאיבדו הבנים בשיר “לָאִמָּהוֹת שֶׁלָּנוּ” :

“שִׁבעָה” תֵּשֵׁב אֵם אֲבֵלָה, בֵּן תַּספִּיד;

כַּשַּׂק תִּלבַּשׁ עֹנִי, רֹאשָׁה אֵפֶר-פִּיד.

ובהמשך השיר:

אָבַד בֵּן יָקָר, זֶה נְוֵה-שְׂשׂוֹנָהּ,

מַחמַד זְקֻנֶיהָ, מַחמַל אַלמוֹנָה.

חָרַב וְעָקָר עוֹלָמָהּ כְּמִּדבָּר.

לִבָּהּ – נַעֲצוּץ וְאֵידָהּ כְּדַרדָּר.

כְּאֵגֶל-הַטַּל בּוֹ הַדֶּמַע הַמָּר.

 

מתוך שיריו עולה גם אש השנאה היוקדת לא פחות לאויב חסר הרחמים:

לִבִּי חוֹלֶה בְּאַהֲבַת-מוֹלֶדֶת.

דָּמִי- מָרעָל בְּמַשׂטַמַת-אוֹיֵב.

תָּמִיד אֲנִי שׂוֹנֵא – אֲנִי אוֹהֵב:

שִׂנאָה מֵאַהֲבָה אֵינָהּ נִפרֶדֶת;

וְעַד עוֹלָם תּוֹסִיף הִיא בִּי לִחיוֹת

(גֵּם עֵת תָּכרַח נַפשִׂי שְׁאוֹלָה רֶדֶת):

עַזָּה כַּמָּוֶת אַהֲבַת-מוֹלֶדֶת;

שִׂנאַת-אוֹיֵב – עַזָּה מִמֶּנוּ עוֹד.

בתמונה משמאל, השיר “חיים אנחנו במחתרת” בו “יאיר” כותב על החיים במחתרת שהם המחיר למלחמה באויב.

קריאת השירים מעוררת בקורא קשת של רגשות הנעים בין אהבה לשנאה, שמחה ועצב, זעם ותקווה. שיריו הפכו לסמל של המאבק והגבורה של הלוחמים היהודים למען ארצם, וחרף העובדה שנכתבו בשנות ה-30 של המאה הקודמת – הם נותרו רלבנטים ועדכניים גם היום.

חיים אנחנו במחתרת - כתב יד

שמחת תורה

נכון ליום כתיבת שורות אלה (פברואר 2024) 134 חטופות וחטופים מוחזקים כמעט 5 חודשים בשבי חמאס. מאז מתקפת הטרור שאירעה ביום 7 באוקטובר 2023, בחג שמחת תורה, טובי בנינו ובנותינו נלחמים במלחמה עקובה מדם למען קיומו של עם ישראל ושמירה על גבולות מדינת ישראל. לוחמים ולוחמות שהמניע היחיד שלהם הוא האהבה למולדת.

שיריו קיבלו לאחרונה מימד נוסף והם מעין נבואה מצמררת. בחג שמחת תורה של שנת 1933 כתב אברהם שטרן ״יאיר״ שיר שכותרתו ״שִׂמחַת-תּוֹרָה״. 90 שנה בדיוק לאחר מכן מקבלות המילים משמעות חדשה ומתגלות כנבואה מדויקת ומצמררת אודות פרעות שמחת תורה 2023. לפניכם חלק מהשיר:

״וְטוֹפְפוֹת כַּתֹּף רַגְלַיִם,

פִּיּוֹת שָׁרִים כַּחֲלִילִים,

אֶל אֱלֹהֵי-יְרוּשָׁלַיִם

בְּשִׁיר מְחוֹל מִתְפַּלְּלִים.

 

וְיִתְחוֹלֵל מָחוֹל כַּסַּעַר,

יָחוּל הַבַּיִת כְּסִירָה,

יָנוּד כְּתֹרֶן סַף-הַשַּׁעַר,

פָּרֹכֶת כְּמִפְרָשׂ יִפְרַע.

 

אֲבָל לְאַט לֵאוּת גּוֹבֶרֶת,

לָעָה הַשִּׁיר, לָהוּ קוֹלוֹת,

אַט מִתְפּוֹרֶרֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת,

אַט-אַט כָּלִים הַמְּחוֹלוֹת.

 

שַׁחוּ גַּבִּים, רָפוּ יָדִים,

פָּנִים חָפוּ, דָּהוּ קִירוֹת.

כָּהוּ נֵרוֹת, כָּבוּ עֵינַיִם,

שַׁבָּת בַּלֵּב. מְשׂוֹשׂ אוֹרוֹת.

 

דּוֹעֵךְ לִפְנֵי אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ

אוֹר פְּתִילָה אַחֲרוֹנָה,

בִּיוֵן-חֻלִּין נִטְמָא צִיץ קֹדֶשׁ,

נִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה.

 

נָלוּן, אֶחָי. הַלַּיְלָה לָנוּ.

יוֹם – לְמַלְאַךְ-הַחַבָּלָה.

נֵלֵךְ לִקְרַאת קְרָב כֻּלָּנוּ,

פְּנֵי גּוֹרָל נְקַבֵּלָה״.

 

בימים קשים אלה, של ציפייה לחזרת החטופות והחטופים, לשובם של לוחמינו משדות הקרב וימים קשים של התייחדות עם זכרם של הנופלים במערכה, כולנו זקוקים לנחמה ולתקווה. אחד משיריו הנבואיים של אברהם שטרן “יאיר” – פִּיוּט לְיוֹם הַפְּדוּת”. הוא שיר נחמה הכתוב בנימה אופטימית. “יאיר” מביע את אהבתו למולדת ומחכה ליום בו ישובו בנים לגבולם, לציון. השיר הולחן על ידי נחום הימן.

צַהֲלִי וָרֹנִּי, יוֹשֶׁבֶת-צִיּוֹן,

רֹנִּי, פַּס הַיֵאוּשׁ וְנָס הַיָגוֹן.

 

עֵת יָשִׁיר הַזָּמִיר, עֵת יָנֵץ הָרִמּוֹן,

עֵת יָנִירוּ הַנִּיר בַּשָּׂדוֹת בְּצִיּוֹן.

 

מִמִּזרָח, מַעֲרָב, מִדָּרוֹם וְצָפוֹן

פְּדוּיֵי-אֲדֹנָי יְשׁוּבוּן לְצִיּוֹן.

 

וְהָפַך אֲדֹנָי אֶת אֶבלָם לְשָׂשׂוֹן,

עֲבָדִים בַּנֵּכָר – אֲדוֹנִים בְּצִיּוֹן.

 

הַנָּשִׁים וְהַטַּף יִרקְדוּ בְּשָׂשׂוֹן,

יִרקְדוּ לְבָנוֹן וְשִׂריוֹן כִּבנֵי-צֹאן.

 

מִתֵּל-חַי בַּגָּלִיל עַד עֵין-חַי בַּשָּׁרוֹן,

מִפַּלגֵי הַיַּרקוֹן, מִסִּינַי עַד חֶרמוֹן,

 

מִיאוֹר עַד פְּרָת וְעַד יָם אַחֲרוֹן,

תְּרוּעָה תִשָּׁמַע, תְּרוּעַת-נִצָּחוֹן;

 

צַהֲלִי וָרֹנִּי, יוֹשֶׁבֶת-צִיּוֹן,

בָּנַיִך אֵלַיִך שָׁבִים בְּשָׂשׂוֹן.

 

וְיָגִיל הַגָּלִיל וְיָשִׂישׁ הַשָּׁרוֹן

וְתִצהַל יְהוּדָה, וְהַנֶּגֶב יָרֹן.

 

צַהֲלִי וָרֹנִּי, יוֹשֶׁבֶת-צִיּוֹן.

 

הצטרפו לרשימת התפוצה

האם מכיר / קשור לחבר לח"י?