שמעון בן אברהם יצחק וְרַיְיצַא נולד ביום ד’ בטבת תרפ”ב, 3 בינואר 1921 בעיר העתיקה בירושלים, דור ששי בארץ. סבו, אביו וכל משפחתו עסקו במקצוע הליטוגרפיה. למד בתלמוד תורה “עץ חיים”, ובגיל 16 הצטרף ל”ברית החשמונאים”, שם קיבל את חינוכו הלאומי. עבר קורסי פיקוד והגיע לדרגת מפקד סניף. בקיץ 1938 גויס לאצ”ל. השתתף באמונים, בהדבקת כרוזים והפצתם, בגיוס חברים חדשים ובתיקון נשק ואחסנתו. עבר קורס סגנים במשך כתשעה חדשים, בשעות הערב ובשבתות, והדריך שתי קבוצות באידיאולוגיה ובנשק.

לפי הוראת מפקדו בברית החשמונאים, הצטרף בקיץ 1943 ללח”י בירושלים. השתתף בקורס חבלה, שמפקדו היה יהושע כהן, ונטל חלק בהכנות להתנקשות בנציב העליון. בין פעילויותיו הנוספות: גיוס חברים לתנועה, הקמת בית־דפוס ללח”י בירושלים, שכירת מחסנים, יצירת קשר עם משפחת אבו־גוש ורכישת נשק מהם. בית הוריו וביתו שימשו כמחבוא ללוחמים, להסתרת נשק ולפעולות מחתרת אחרות.

על־פי הוראת ברית החשמונאים, הצטרף בחורף 1947–1948 לכוחות ההגנה שכבר עסקו באותה עת בלחימה בערבים ושימש שם כמדריך נשק. במאי 1948 התמנה למפקד מחלקה והשתתף בקרב נגד הלגיון הירדני בצפון ירושלים ובפעילות בגזרות שונות, עד קיץ .1949 לאחר־מכן שימש כמא”ז בשכונת תל־ארזה, כשביתו משמש מחסן נשק אזורי. במילואים שרת בחטיבה הירושלמית, שבמסגרתה השתתף בכל המלחמות, ורק בהגיעו לגיל 60 פוטר משרות המילואים. גם לאחר־מכן התנדב למשמר האזרחי, בו שרת עד גיל 70. בשנת 1968 עבר לגור, יחד עם עוד אנשי לח”י לשעבר, ל”בית השבעה” בבית חנינא.

בשנים 1931־1968 עסק בליטוגרפיה במפעל המשפחתי, הכשיר אנשי מקצוע רבים וביצע עבודות אמנותיות רבות. בשנת 1965 הקים מגמה מקצועית לדפוס אופסט בבית־הספר המקצועי “קרית נוער”, ונוסף להוראה עסק גם ביעוץ בתחום הדפוס. תיכנן והקים את דפוס “כתר” בירושלים ואת דפוס “חברון” בקרית־ארבע. ב־1988 פרש לגימלאות. בין תפקידיו הציבוריים: חבר מועצה בהסתדרות המזרחי, חבר במזכירות האגוד המקצועי לפועלי הדפוס, ונציג היהודים מתוך שבע משפחות שהתיישבו ב”בית השבעה” בבית חנינא.

בשנת 1946 נשא לאשה את עליזה עטייה, חברתו מברית החשמונאים ומלח”י, ונולדו להם ארבעה ילדים ונכדים. אשתו, עליזה, נפטרה בשנת 1997.

שמעון נפטר ביום ה’ בשבט תשס”ט, 30 בינואר 2009 והובא למנוחות בבית העלמין בהר הזיתים, ירושלים.