חיים נולד ביום ד’ באדר א’ תרפ”ט, 12 בפברואר 1930 בשכונת הבוכרים בירושלים לאביו שלמה ולאמו שמחה. אביו היה ציוני נלהב, שכבר בשנות העשרים עלה מעירק לארץ ישראל והשתקע בירושלים. חיים למד בבית הספר הדתי “דורש ציון”. כנער הצטרף לתנועת הנוער העובד. באחד הימים, בתקופת “תנועת המרי העברי”, כשכוחות צבא ומשטרה בריטים ערכו חיפושים בקיבוצים כדי לגלות נשק, הוסע חיים עם חברי התנועה לשרון והשתתף בחסימת הגישה לרשפון.
אולם עקב החינוך הלאומי לו זכה בבית הוריו והרוח הכללית ששררה בשכונת הבוכרים, שרוב צעיריה היו חברים באצ”ל או בלח”י, הצטרף חיים בשנת 1946 ללח”י. בראשית דרכו, בגלל גילו הצעיר, פעל במחלקת הנוער בהדבקת כרוזים ובהפצת חומר הסברה במקומות ציבוריים. כעבור תקופת מה, הועבר למחלקת המודיעין של לח”י (מחלקה ו’) ועסק במעקבים ובתצפיות על יעדים בריטיים, לצורך פיגוע, ובתפקידים אחרים שהוטלו עליו. הוא הקדיש שעות רבות לפעילותו במחתרת ונעדר תקופות ממושכות מהבית.
לאחר מאסרם של מאיר נקר ומשה ברזני הי”ד, נאלץ חיים להסתתר, כי היה מוכר כמקורבם. הוא צורף למחלקת הפעולות והשתתף בפריקת נשק משלושה חיילים בריטים שיצאו ממחנה “שנלר” והעברתו למחתרת. עקב מקרה זה, נחטף חיים על ידי אנשי ההגנה יחד עם שניים מחבריו והם נחקרו ונדרשו למסור את הנשק להגנה. הם לא שיתפו פעולה ושוחררו לאחר מספר ימים.
עם תחילת ההתנגשויות עם הערבים, לאחר החלטת האו”ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות – יהודית וערבית, השתתף חיים בפעולות קרב שונות כמקלען. בין היתר, השתתף בניסיון כיבושה של עין כרם, שם סבל כוח לח”י אבדות כבדות. אחרי ניסיון זה, נטשו הערבים את המקום. לאחר פירוק לח”י בירושלים (אחרי ההתנקשות במתווך האו”ם ברנדוט), התגייס חיים לצה”ל ושירת בחיל המשמר בירושלים. הוא השתחרר כעבור שנתיים. במשך שנים רבות המשיך לשרת במילואים והשתתף בכמה מפעולות התגמול של צה”ל.
בשנת 1951 נשא חיים לאישה את פרידה לבית סומך ונולדו להם ארבעה ילדים ועשרה נכדים. הוא דאג להקנות לכולם את רוח אהבת המולדת והנאמנות לעם ולמדינה. כל הילדים והנכדים עוסקים בביטחון המדינה. חיים עבד בדואר הנדסה בירושלים עד לפרישתו לגמלאות.
חיים נפטר ביום ל’ בתשרי תשע”ט, 10 בספטמבר 2018 והובא למנוחות בבית העלמין בהר המנוחות, ירושלים.
