חסון יצחק – יוסי

שם מלא: חסון יצחק
כינוי בלח"י: יוסי
תאריך לידה: 1922
ארץ ועיר לידה: תורכיה
שנת הצטרפות ללח"י: 1940
 

יצחק נולד בתורכיה ב־.1922 הוריו מלכה ושבתאי עלו לארץ באותה שנה והשתכנו בתל־אביב הקטנה. סיים בית־ספר יסודי אליאנס והתחנך בתנועת הנוער "התאים הלאומיים", מיסודו של האצ"ל. השתייך לפלוגה ח', בפיקודם של אריה יצחקי ויצחק שמיר. השתתף בפעולות תגמול נגד הערבים ונגד מיתקנים של הממשלה המנדטורית. באותה תקופה עבד בדואר.
בארגון הופעל בבילוש אחר הבריטים והשמאל היהודי. בפילוג שחל באצ"ל ב־1940, הצטרף אל קבוצתו של יאיר, לימים – הלח"י, בעיקר משום שהנהגת הלח"י סברה כי אין להלחם בערבים, אלא בשלטון הבריטי הכובש. במסגרת החדשה ניתן לו הכינוי "לבן" והוא עסק בתעמולה נגד הגיוס לצבא הבריטי. באותה תקופה שימש גם כאיש הקשר של יאיר, שגר ברחוב בלפור 57 בתל־אביב.
עם בריחת יצחק שמיר ואליהו גלעדי ממיזרע, בשנת 1943, וההתארגנות החדשה של לח"י, עבר קורסים לנשק וחבלה, עסק במימון כספים, תחת פיקודו של אליהו גלעדי, וברכישת אמצעי בטחון אחרים.
בתקופת הסזוֹן בשנים 1944–1945 הקים יחידת מודיעין נגד אנשי ההגנה, שבלשו אחרי אנשי המחתרות. ולאחר תום הסזון הוטל עליו לארגן מחדש את מחלקת המודיעין, מחלקה ו' וכן היה אחראי על סניף ירושלים, תפקידים בהם החזיק גם אחר מאסרו של יצחק שמיר והעברת הפיקוד לידי נתן ילין מור. מחלקה ו', באחריותו של יצחק, הורחבה עד כדי היותה למחלקה ארצית. כינויו הנוספים היו יוסי ולוט. יצחק פרש מן הלח"י בשנת 1947, בגלל חילוקי דעות שנתגלעו בינו לבין מרכז לח"י בקשר להמשך דרכה של התנועה. הוא התגייס לפלמ"ח ולצה"ל, בו שירת במלחמת העצמאות עד שוך הקרבות.

לאחר המלחמה הקים משתלות נוי וחברה קבלנית לפיתוח. הצטרף לתנועות שלום ושיוויון של השמאל. השתתף בקונגרסים הומאניסטיים בינלאומיים ובמיפגש השלום עם אש"ף ברומניה. באוגוסט 1976 הקים תנועה אתאיסטית בשם "אגודה הומניסטית חילונית בישראל", בה פעל במשך כ־15 שנים.

בשנת 1993 פירסם ספר, "הזקן ואני", סיפורו האישי של ראש המודיעין של הלח"י (הוצאת "ברירות"). כן פירסם שני ספרים נוספים: "סיפורי סלומון", סיפורים סוריאליסטים על אדם ושמים, וספר שלישי – "מסיפורי סבא איציק", אוסף סיפורי ילדים, שהתפרסמו לפני־כן ב"על המשמר" לילדים (שניהם בהוצאת ירון גולן).
יצחק נשוי לשרה, אף היא חברה בלח"י, ולהם שלושה ילדים.