חכמוב רחמים – ריגולטו

שם מלא: חכמוב רחמים
כינוי בלח"י: ריגולטו
תאריך לידה: 31.12.1927
ארץ ועיר לידה: ישראל, ירושלים
שנת הצטרפות ללח"י: 1940
 

רחמים נולד בירושלים ב־31.12.1927 לירמיהו ובתיה. למד בתלמוד תורה, ומ־1938, כשהמשפחה עברה לתל־אביב, המשיך בבית־הספר "עליה", עממי ותיכון. בראשית 1940 גוייס לאצ"ל. עם הפילוג נותק הקשר ובתחילת 1943 גוייס ללח"י. מילדותו דיבר ערבית והיה מסוגל להתחזות לערבי. הוא עבר קורסים אידאולוגיים ואימוני נשק והשתתף בפעולות שונות של המחתרת. בסוף 1947, אחרי החלטת האו"ם על חלוקה ופרוץ המאורעות, הוטלה עליו משימה מסוכנת: לסייר ביפו כערבי, לקראת מיבצע. הוא התחפש לערבי, קיבל תעוד על שם חמוד סאלם אל בכרי ונסע ליפו באוטובוס. בכניסה נבדק על־ידי משמרות הכנופיות ועבר בשלום, סייר באזור הסראיה, בה שכנה המפקדה הערבית, ישב במסעדות ולן בתוך מכונית ישנה במגרש גרוטאות. אזור זה כבר היה מוכר לו מתקופת מאסר קצרה שבילה במשטרת יפו, כשנעצר בחיפוש שיגרתי.

הוא חזר בשלום, ועל סמך דיווחו תוכננה הפעולה. כעבור שבועיים יצא כשהוא נוהג במשאית עמוסה חומר נפץ מוסתר מתחת לתפוזים, כדי לפוצץ את בניין הסראיה. הוא הגיע עד הבניין, אך נחשד, והחל מירדף שהתפתח לחילופי יריות. רחמים הצליח לחזור לתל־אביב. לאחר־מכן יצא שוב, ב־כ"ב בטבת תש"ח–4.1.1948, במשאית שונה ובלווית חברו בלח"י אלישע איבזוב (שמואל). הם גם צויידו ברישיון כניסה לנמל יפו. הפעם האיר להם המזל פנים. טיפטף גשם והשומרים מצאו להם מחסה. השנַיִים החנו את המשאית בסימטה ליד הבניין, הפעילו את המנגנון והחלו להסתלק. כשהגיעו לשדרות ירושלים נשמע פיצוץ אדיר. עוברים ושבים חשדו בהם שהם יהודים והתנפלו עליהם. בקושי רב ובסכנת נפשות הצליחו להחלץ ולהגיע לתל־אביב. בניין הסראיה נהרס כליל. 70 לוחמים ומפקדיהם נהרגו ומאות אנשים נפצעו. חרדה גדולה נפלה על תושבי יפו הערבית, שנכבשה, כעבור ארבעה חודשים על־ידי האצ"ל. רחמים התגייס לצה"ל עם חברי לח"י ושרת בחטיבה 8, גדוד .82 באחת מחופשותיו עלה לירושלים והשתתף בניסיון כיבוש העיר העתיקה עם כוחות לח"י ובמיבצעים נוספים. אחרי המלחמה עבד זמן־מה כנהג בדואר, עד שגוייס למערכת הביטחון של המדינה. הוא שרת שנים ארוכות בארץ ובחו"ל, באבטחת ראשי ממשלה ואישים אחרים, כקצין ביטחון בשגרירויות ובמיבצעים מיוחדים.

באוגוסט 1974 נשא לאִשה את שרה לוי ונולדו להם שני בנים, שתי בנות, ונכדים.