אוהב-עמי רות לבית ריזל

שם מלא: אוהב-עמי רות לבית ריזל
כינוי בלח"י: דפנה
תאריך לידה: תשרי 1929
תאריך פטירה: 3.3.2014
ארץ ועיר לידה: גרמניה, צביקאו
שנת הצטרפות ללח"י: 1948
 

רות נולדה בגרמניה בחודש תשרי שנת תר"ץ (1929), לשאול (זיגפריד) ולאסתר (ארנה) ריזל. ב-1933, בעקבות עליית היטלר לשלטון והתחזקות המפלגה הנאצית, עלתה המשפחה הקטנה ארצה  ולאחר תקופה קצרה בירושלים התיישבה בתל אביב. רות למדה בבית ספר גאולה ואת לימודי התיכון למדה בכפר חסידים. היא הצטרפה להגנה (גדוד מוריה של חטיבת עציוני) ובליל הכרזת המדינה אבטחה את החוגגים בכיכר מגן דוד.

רות שובצה לתפקיד מלוות שיירות ולאחר שאבטחה אוטובוסים בסביבות תל אביב עלתה כמלוות שיירות לירושלים "רק לשבועיים" (כך נאמר לה). כשהגיעה לירושלים הוצבה עם עוד שלוש מבנות מחלקתה בשכונת מקור חיים שבדרום ירושלים להגנת הגבול עם שכונת בית צפאפה. רות לא ידעה אז ש"רק שבועיים" יהפכו לנצח. החלו שמועות על סיום הפעילות בירושלים ועל ירידה לתל אביב והכנה לגיוס לצה"ל כולל תרגילי סדר.

באחד הלילות הגיעו למקור חיים אנשי לח"י במטרה לחפש מרגלת שפעלה בשכונה. כניסת אנשי לח"י נמנעה ובמהלך הוויכוחים במחסום הציע אחד מחברי לח"י לרות לעבור אליהם. ההצעה קסמה לה, שכן המשמעות הייתה להישאר בירושלים ולא לחזור לתל אביב לתרגילי הסדר. רות הודיעה למפקדיה שעליה להגיע לבדיקה רפואית בירושלים וכך הגיעה לפגישה עם מגייסיה ללח"י ובהמשך למחנה ליפתא, שם הכירה את מי שעתיד להיות בעלה – יצחק, שכבר הספיק להשתחרר מהצבא הבריטי בו שירת בגדוד ההובלה 179. במחנה ליפתא קיבלה חדר משלה ושירתה כחובשת.

בספטמבר 1948, בעקבות רצח הרוזן השוודי פולקה ברנדוט, נעצרו קרוב ל-200 אנשי לח"י ונכלאו בבתי כלא ברחבי המדינה. בין העצורים היו גם רות ויצחק שנכלאו בקישלה ביפו ובהמשך הועברו לכלא עכו. במהלך שהותם בכלא ניצתה האהבה ביניהם והקשר שנוצר בין החובשת לבין מפקד המחנה הלך והתהדק. בחודש נובמבר 1948 שוחררו עצורי לח"י מבתי הכלא בהם נכלאו והתגייסו לצה"ל. רות הוצבה כאחות בבית החולים אביחיל ויצחק הוצב בחיל התותחנים.

חתונת זוג האוהבים התקיימה בצנעה רבה בערב פסח 1949. את טקס הנישואין ערך רב האסירים הרב אריה לוין. בשנים הראשונות לאחר נישואיהם חיו בשכונת מחנה ישראל שבמתחם ממילה, שם חיו בשכנות מופלאה ערבים נוצרים, עולים חדשים ובני הישוב הישן. תולדות השכונה הונצחו בספר "זה לא אותו הבית" אותו כתב הסופר עוזיאל חזן על בסיס זיכרונותיה של רות.

רות קשרה גורלה בירושלים. הולידה בת (אסתר) ושני בנים תאומים (אלון ועדו). נפטרה בירושלים בחודש מרץ 2014 ונקברה לצד בעלה בהר המנוחות גבעת שאול. יהי זכרה ברוך.