ספרה של גנוסר הוא מחקר ראשון בשיריו של אברהם שטרן – “יאיר”, הבוחן את השפעת הביוגרפיה שלו על התפתחותו כמשורר ועל הקשר השגוי שנקשר בין שירתו ובין הירצחו. בין השאר, גנוסר שואלת מדוע “יאיר” נמחק כמעט כמשורר בדורו בו פעל ומתייחסת אליו כאל “המשורר המקולל” של המדינה שבדרך, שכן הוא מהווה חלק חיוני ממפת השירה של בני דורו בעוד שהוא אינו מוכר בה כלל.