תערוכה מקוונת
“כשהמילים היו נשק” – ציטוטים מפיו של חבר מרכז לח”י, נתן ילין-מור “גרא”
נתן ילין־מור (1913–1980) נולד בגרודנו שברוסיה הצארית וגדל בליפסק ובגרודנו, בסביבה יהודית משכילה ורוויית מאבקים פוליטיים. התחנך בגימנסיה העברית של רשת “תרבות”, שם רכש השכלה עברית רחבה ופיתח עניין בכתיבה ובעיתונות. בנעוריו הצטרף לתנועת בית”ר, ובהמשך היה פעיל מרכזי בתנועה הרוויזיוניסטית בפולין.
בשנת 1937 הצטרף לאצ”ל בעקבות פגישתו עם אברהם שטרן “יאיר”, ופעל להקמת תאים מחתרתיים, לארגון עלייה בלתי־לגלית ולפעילות תעמולתית. בפולין היה ממקימי ועורכי עיתון האצ”ל באידיש, “די טאַט”, שסיקר את מאורעות ארץ־ישראל, את פעולות הארגון והתריע מפני הסכנה הצפויה ליהדות אירופה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה יצא למסע דרך מזרח אירופה והמזרח התיכון, ובינואר 1941 הגיע לארץ־ישראל. הצטרף ללח”י, שימש עוזרו הקרוב של “יאיר”, היה מעורכי ביטאוני המחתרת וחבר הנהגה מרכזי. כתב וערך את העיתונים “במחתרת”, “החזית” ו”המעש”, ונטל חלק בניסוח עמדותיה המדיניות של התנועה. כינויו בלח”י היה “גרא”.
ילין-מור נעצר בידי הבריטים, נכלא במזרע ובלטרון, היה ממנהיגי אסירי לח”י, וברח ממחנה המעצר בלטרון דרך מנהרה, יחד עם 19 לוחמי לח”י בשנת 1943. לאחר בריחתו מילא תפקידים מדיניים, ארגוניים ועיתונאיים מרכזיים בלח”י עד קום המדינה, ובכלל זה עריכת העיתון היומי “המברק” וניסוח תזכיר לוועדת האו”ם לענייני ארץ־ישראל.
התערוכה מציגה מבחר ציטוטים מכתביו של נתן ילין־מור, המשקפים את עיצוב עולמו האישי והרעיוני: מילדותו באזורי מלחמה, דרך חינוכו העברי והמפגש המכריע עם אברהם שטרן (יאיר), ועד לכתיבה המחתרתית של לח”י. הציטוטים מבטאים תפיסה של מאבק מתמשך בשלטון הזר, את מרכזיות ההכרעה האישית והמחויבות לפעולה, ואת האופן שבו ביקשה המחתרת לעצב תודעה פוליטית בארץ ובעולם.
תודה לדורית שעיה ואלישע ילין-מור, בתו ובנו של נתן ילין-מור על הסיוע בהכנת התערוכה.
