מאת: חגית גלטנר, בתו של סלבטור טורי גרשון – “אבנר”, ממשתתפי ההתקפה והנידונים למוות.
הקדמה
באוקטובר 1945 התאחדו שלושת הארגונים, ההגנה, אצ”ל ולח”י ל”תנועת המרי העברי”, במטרה למגר את השלטון הבריטי בארץ ישראל. הנהגת התנועה תיאמה את פעילות שלוש המחתרות, עד שהתנועה התפרקה באוגוסט 1946.
במסגרת המאבק של “תנועת המרי העברי”, ביום י”ט בסיון, תש”ו, 17 ביוני 1946 יצאו 44 לוחמים ולוחמות של מחתרת לח”י לבצע התקפה על בתי המלאכה של הרכבות במפרץ חיפה. המטרה הייתה לפגוע בתשתית של קווי התחבורה ששימשו את הבריטים במזרח התיכון כולו ולהרוס את הקטרים החונים שם.
זו הייתה אחת הפעולות הגדולות שבוצעו על ידי לח”י, פעולה נועזת ומסוכנת באזור אשר היה מוקף מחנות צבא ועמדות בריטיות.
במהלך ההתקפה הצליחו הלוחמים לחבל בקטרים, מנופים, מכונות ומחסנים ונגרם נזק כבד. אך תוצאות הפעולה היו מהחמורות ביותר מבחינת המחתרת. המחיר היה כבד. שני לוחמים נפלו בשלב הפריצה לבתי המלאכה ועוד 9 נהרגו כאשר נתקלו במארב של הכוחות הבריטיים בעת הנסיגה. 23 לוחמים ולוחמות נפלו בשבי הבריטים, מהם מספר פצועים קשה. 10 לוחמים ולוחמות הצליחו להימלט.
הקמת האנדרטה במבואות קרית אתא
בשנת 1966, בחלוף 20 שנה מיום ההתקפה, יזמו חברי לח”י, ממשתתפי ההתקפה וכן חברי לח”י, יהושע כהן וטודי פלאי, את הקמת האנדרטה לנופלים באזור שבו נפלו רובם והקימו קרן למימונה. האנדרטה הוקמה במבואות כפר אתא בשיתוף עם מועצת קריית אתא אשר לקחה את האנדרטה תחת חסותה. היום האנדרטה ניצבת בתחום המוניציפלי של עיריית קריית אתא.
מתכנן האנדרטה בקריית אתא, היה האדריכל יעקב שלגי שעבד בהתנדבות ובתמיכתו המלאה של מהנדס העיר קרית אתא, י. יזרעאלי. האנדרטה נבנתה על פי תכנונו משיש. צורתה של האנדרטה היא יד האוחזת בחרב המתנשאת לגובה רב. בצד החרב, ריבוע גדול משיש שחור שעליו מוטבעות מסילת ברזל. האנדרטה כוללת משטח בטון מעל בונקר צבאי הקיים מאותם זמנים, ממנו המטירו הבריטים אש שהרגה 9 לוחמים ופצעה רבים. ברחבת האנדרטה הוצבו קוביות לזכר הנופלים. באזור האנדרטה פזורים בונקרים בריטיים נוספים.
בתחילה הוצבו באנדרטה 11 קוביות לזכר חללי לח”י שנפלו בהתקפה. לאחר תקופת מה הוחלט להוסיף עוד 4 קוביות לזכרם של 4 לוחמים נוספים ממשתתפי ההתקפה. שניים שנפלו בעת הבריחה מכלא עכו במאי 1947 ושני לוחמים נוספים שנהרגו במלחמת העצמאות.
יום חנוכת האנדרטה בקרית אתא
הסרת הלוט מהאנדרטה לזכר לוחמי חרות ישראל שנפלו בקרב על בתי המלאכה של הרכבת במפרץ חיפה התקיימה ביום השנה ה-24 לנפילתם בי”ט בסיון, תש”ל, 23 ביוני 1970.
ביום חנוכת האנדרטה עמדו חלק מהלוחמים, נרגשים, ליד הקוביות השחורות הנושאות את שמות חבריהם הנופלים, כמסדר כבוד לזכרם והלוט הוסר מעל האנדרטה. זו הייתה בשעתו האנדרטה הראשונה והיחידה שהוקמה במדינת ישראל לזכר חללי מחתרת לח”י. עבור הלוחמים והלוחמות הקמת האנדרטה הייתה חלום שהוגשם.
בתמונה למטה מימין: חנוכת האנדרטה ביוני 1970. מסדר כבוד של לוחמים. מימין לשמאל: אברהם בן הר, סלבטור גרשון, יצחק מרקוביץ, יוסף דרורי, יהודית רבדל, שאול סינואני, חנה מרפיש, יעקב אלקלעי, אסתר בקמן, משה ערמוני, ניסים פנסו, יעקב קניג.
בתמונה למטה משמאל: הסרת הלוט מעל האנדרטה על ידי נחום מזרחי – “נח” ומלכה הפנר – “רות”
יצחק שמיר – “מיכאל”, חבר מרכז לח”י, נשא נאום מרכזי בטקס. הוא תיאר איך פעלו חברי לח”י בתנאים קשים של בדידות וניכור מהציבור שלא הבין כי רק בדרך המלחמה אפשר להגיע לחרות. הוא אמר: “זכר הנופלים חייב לשמש לחץ עלינו לא לוותר וצריך להיות שקול נגד לחצים שמפעילים עלינו כיום.”
יצחק שמיר הקפיד על השתתפותו באזכרות שנערכו באנדרטה בקרית אתא במשך השנים.
מנחם בגיו ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל, השתתף במעמד חנוכת האנדרטה כשר בממשלה. אף הוא נשא דברים לזכרם של הלוחמים ואמר: “בימינו, כמו בימים ההם, יש ויכוח בקרבנו באיזו דרך נבחר, בדרך הכניעה או בדרך ההתנגדות. הניסיון הוכיח כבר שהכניעה מובילה לאבדון וההתנגדות היא אם הנצחון.”
שמות הנופלים המונצחים באנדרטת לח”י בקרית אתא
בשטח בתי המלאכה ובעת הנסיגה:
בן עמי יולוביץ – “בועז” – מפקד ההתקפה.
שמואל צוקרמן – “אריה”
חיים ריבנבך – “פתחיה”
צבי ארטל – “משה”
אברהם יהודאי – “אלחנן”
יוסף יפת – “חיים”
אריה לנדוור – “עוזי”
דוד עדני – “שלמה”
אשר פלדמן – “גדליה”
ישעיהו פרחי – “יוסף”
משה רדומיסלסקי – “אורי”
במהלך הבריחה מכלא עכו 4 במאי 1947:
חיים אפלבוים – “אלימלך”
שמשון וילנר – “שמש”
במלחמת העצמאות:
פרחי כהן – “בני” בקרב על עוג’ה אל חפיר.
דב ברמן – “עוזי” בקרב על העיר ירושלים.
מאז ועד היום
מיום הקמת האנדרטה, מתקיים מדי שנה, בי”ט בסיון, טקס זיכרון ללוחמי חרות ישראל שנפלו בהתקפה על בתי המלאכה של הרכבת במפרץ חיפה ובמאבק על הקמת המדינה. הטקסים הינם פרי שיתוף פעולה רב שנים בין עיריית קרית אתא ובין העמותה להנצחת מורשת לוחמי חרות ישראל (לח”י). בטקסים משתתפים המשפחות השכולות, הלוחמים ובני משפחותיהם, אנשי ציבור, תלמידים והקהל הרחב.
ביקור לוחמי ולוחמות ההתקפה באנדרטת לח"י בקרית אתא. ברקע, דבריו של יצחק שמיר, ראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל, על משתתפי ההתקפה.
מקורות מידע:
“ההתקפה על בתי המלאכה של רכבת פלשתינה (א”י) במפרץ חיפה”, גרשון נסים – “צדקיהו”, הוצאת א. בן-הר.
מאמר באתר העמותה: “סיפור ההתקפה של מחתרת לח”י על בתי המלאכה במפרץ חיפה”
החוברת “לא חזרנו לבסיס” שהופקה בשנת 1966 זמינה לרכישה באתר העמותה. לרכישה לחצו כאן
הסרט המלא “לא חזרנו לבסיס” בערות ה- YuoTube של העמותה להנצחת מורשת לח”י. לצפייה לחצו כאן