י”ז בחשון תש”ט
אהובי,
במזל טוב נולדה לנו הלילה בת. להגיד שהיא יפהפיה לא אוכל. ראיתיה רק דקות מספר אחרי הלידה והייתי עצמי עייפה מאד. הרושם היחידי שהיא עשתה עלי הוא שהיא שלנו ודומה לצועניה קטנה, כולה שחורה וראשה מכוסה הרבה שערות.
בתנו גרמה ל”אכזבה” רבה בין המכרים. נבאו לי שיהיה לי בן (לפי כל הסימנים) והנה נבואתם נתבדתה. מה לעשות? בשבילי זה לא היתה שום אכזבה. שמחתי בה בדיוק כמו לבן. וזה שאיננה יפהפה, גם כן אינו גורם לי צער רב. העיקר שכל אבריה שלמים והרי עם “יחוס האבות” שלה חתן לא יחסר לה. (דרך אגב, האחות רגזה עלי כשאמרתי שבתי היא קוף קטן. לדעתה היא נחמדה מאד).
בבוקר בקרה אצלי נחמה ומסרה לי שהודיעו כבר לך וגם טלגרפית למשה. כ”כ מסרו לי שעו”ד זליגמן עומד לבקרני כדי למסור לי פרטים על הביקור אצלך.
תאר לעצמך שחצי שעה אחרי שקיבלתי את כאבי הלידה הופיע שליח והביא לי מכתב ממך (המכתב השביעי לפי התור, מח’ חשון). כרבע שעה אחרי זה בא עו”ד זליגמן, כדי למסור לי ד”ש ממך. אבל בינתיים התגברו הכאבים ובא הרופא, כדי לקחת אותי לביה”ח. הוא הספיק רק למסור לי שהנך מרגיש טוב ונראה טוב. משמים דאגו שברגעים הקשים אקבל את מכתביך ועידוד ממך. הוא הבטיח לי לבקרני בביה”ח, כדי למסור פרטים, ועכשו אני מחכה לו בכיליון עינים.
כמעט ששכחתי לכתוב לך שאני מרגישה טוב מאד. הלידה עברה בסדר ואין שום קומפליקציות. מכתב ארוך יותר אכתוב בעוד ימים מספר, אחרי שמותר יהיה לי כבר לשבת. הפעם מכתבי יהיה קצר כי אין זה נוח ביותר לכתוב בשכיבה. אני מחכה לאישור ממך, שקיבלת את הידיעה על הולדת ה”יורשת”, בזה שהנך מאושר אינני מפקפקת.
מסור ד”ש לבבי למתי. מה דעתו על הבת שלנו? האם גם הוא מאוכזב?
אני מצטערת מאד שלא אוכל להיות נוכחת במשפט, אפסיד הצגה יפה, בפרט שהדבר אינו עלול לעלות לי בכסף והרי לשלם 20 שנות בית סוהר בשביל בעלי אין זה מחיר רב. אני רק מקווה לקבל פרטים מדויקים על המשפט וד”ש ממך ואולי אוכל בזמן הקרוב “להתגנב” לשעות מספר מהבית, כדי לבקר אותך, הרי הבת עוד קטנטונת ולא תבין שאני מרמה אותה.
הרבה נשיקות חמות
מפרידה