שיתוף

תל-אביב, ט’ חשון תש”ט

אהובי,

נודע לי היום שעד כה לא קיבלת כל ידיעה ממני ושמכתבי ששלחתי לך לפני שבועיים בערך (כתשובה על מכתבך ממוצאי יום-כיפור) לא נתקבל אפילו במשרדי התובע הצבאי.

שמעתי שהנך דואג לי. אני מבינה את דאגתך כי סוף-סוף לא במצב רגיל השארת אותי, אבל למרות זאת קיויתי שהנך מכיר אותי ויודע שהנני למודת ניסיון בעניינים אלה ואדע לשמור על עצמי.

במכתבי הקודם כבר כתבתי לך, שמאסרך לא בא כהפתעה בשבילי. ידעתי שאפשרות זו קיימת והייתי מוכנה לכך. כמובן, שכשקרה הדבר הצטערתי מאד. ידעתי שלא קל יהיה לך לחזור שוב לחיי בית-סוהר ולשבת בחיבוק ידייים במשך תקופה מסוימת (למרות שקצת מנוחה לא תזיק לך כלל וכלל).

מיד עם מאסרך פניתי לעו”ד זליגמן וניסיתי להתקשר איתך. דרשנו רעיון (צ”ל ראיון?) בשביל שנינו. קיויתי לראותך לפני הלידה וחשבתי שזהו נימוק משכנע, אבל בזה טעיתי. הבטיחו לי, דחו ושוב הבטיחו. הנימוקים לדחיות היו כל פעם שונים. ולצערי, עכשו כבר לא אוכל לנסוע באם אפילו אקבל רישיון, כי לא הייתי רוצה ללדת בג’יפ. הרי אין זה דבר נעים ביותר, לא כן?

קיויתי שמשפטך יתקיים, כפי שאמרו, לפני נובמבר ולפחות אוכל להיות נוכחת במשפט ולראותך אז. אבל גם בזה לא הצלחתי. אלה שהשלטון בידיהם, עקשנים גדולים ממני. אני דחיתי את הלידה והם את המשפט ונדמה לי שבתחרות הזו הם יזכו, כי כבר לא נותרו לי ימים רבים עד הלידה, ואם המשפט יתקיים לא בתל-אביב במילא לא אוכל לנסוע.

על עצמי אין לי הרבה מה לכתוב. פרטים על מאסרי, החיפושים וההטרדות לא אכתוב לך הפעם, כי אני מעוניינת שמכתבי זה יגיע אליך במהירות ולא הייתי רוצה שיתעכב בגלל זה.

אני מרגישה טוב. בהתקרב החורף, ירד החום וזה השפיע לטובה על מצב בריאותי. עבודה רבה בבית אין לי עכשו, ואני נחה הרבה. בעזרתה של נחמה סידרתי כבר את כל העניינים הקשורים בלידה ועכשו מחכה כבר ליום זה.

הרופא מרוצה ממצב בריאותי. אני שוב מקבלת זריקות לחיזוק ומבקרת אותו בקביעות. ככה שגם בשטח זה אין שום מקום לדאגה. אני נמצאת במשך כל הזמן תחת השגחה מעולה.

כמעט ששכחתי לכתוב לך שהשבוע קיבלנו שלוש חבילות מזון ממשה. החבילות מכילות קונסרבים, סוכר אורז וכו’. עדיין לא הודינו לו על המתנות הקודמות והנה שוב חבילות ממנו. אולי תכתוב לו מכתב, כי הוא בודאי לא מעט דואג לך. אחרי הלידה אשלח לו הודעה טלגרפית ואחתום בשם שנינו, מסכים?

בקשר לשם עדיין לא החלטתי. חבל מאד שלא כתבת את דעתך על כך, כי סוף-סוף בענייני שמות הנך מומחה גדול ממני (אתה בוודאי מחייך לך “מתחת לשפם” וחושב: ” האם רק בזה?”, נכון?)

ע”י אותו שליח שאשלח את מכתבי זה אקבל גם מכתב ממך. חבל שלא תהיה לי כבר שהות לענות לך עליו. אעשה זאת בשבוע הבא.

יחד עם המכתב אני שולחת גם חבילה. על אפשרות זו נודע לי רק לפנות ערב ולכן אשלח מכל הבא ליד (את רשימת הדברים אצרף לחבילה).

רציתי לשלוח לך גם ספרים, אבל אינני יודעת באיזה אתה מעוניין כרגע ושנית לא יהיה לי זמן מספיק כדי לסדר זאת הפעם. ובכן, במכתבך הבא כתוב באיזה ספרים ובאיזה שטח הנך מעוניין ואשלח לך.

כתבתי מגילה שלמה ואפילו לא שאלתי לשלומך. כפי הנראה שכל הנשים ההרות (ובשטח זה אינני שונה מאחרות) חושבות ודואגות רק לעצמן ולכן תצטרך לסלוח לי הפעם. בעוד ימים מספר אהיה כבר שוב “אדם נורמלי” ואז גם מכתבי יהיו נורמליים יותר. על כל פנים שמחתי לקרוא במכתבך שנחת ומחושי הראש עברו לך.

במכתביך הבאים כתוב יותר על עצמך, מעשיך ותנאי חייך.

ד”ש חמה ושתי נשיקות מנחמה.

וממני? קשה לכתוב כשיודעים שעין זרה תקרא את הכתוב. למרות זה נשיקות חמות. ד”ש חמה לחבריך למאסר. מה שלומם?

בגעגועים   פרידה

נ.ב. אני מצרפת 5 לא”י. בודאי נחוץ לך כסף להוצאות קטנות.

באם נחוץ לך יותר כתוב לי ושלח. שוב נשיקות

מפרידה

למחרת בבוקר

כרגע בא השליח ומשום מה לא הביא את המכתב כפי שהובטח לי. אשתדל לברר את העניין.

בחבילה שאני מעבירה אליך ישנה עוגה שנחמה אפתה. אני מקווה שתקבל את כל החפצים בסדר ובמהירות. תשתמש בהזדמנות ראשונה כדי להעביר אלי את כל החפצים שאינם דרושים לך. אני שולחת לך מכנסים וז’קט לשימוש יום-יומי.

כל טוב והרבה נשיקות

מפרידה  

פברואר 2024
יום ראשוןיום שנייום שלישייום רביעייום חמישייום שישישבת
28
29
30
31
1
2
3
4
אזכרה שנתית לאברהם שטרן - "יאיר"
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
סיור בפלורנטין ומוזיאון לח”י
1
2

הצטרפו לרשימת התפוצה

האם מכיר / קשור לחבר לח"י?