י"ט באדר א' תש"ח (בלילה)
שלום לך, אהובתי –
קיבלתי את מכתבך. יתכן שאת צודקת כי האשם באופיי. אף כי אינני בטוח, אם ההגדרה שלך "אופי של רווק" היא הנכונה. ואולי גם האופי אינו אלא תוצאה של נסיבות. נדמה לי, כי אמרתי לך פעם, שלפני הנישואים חששתי, שלא אראה דבר בעולם מלבד משפחתי. תמיד היה תוקף אותי פחד כזה. כי גם לזה יש כל הנתונים באופיי. והיה טוב מאד כך, אילו חיים היינו לפני 50 שנה, או בעוד 50 שנה. – נו, נעזוב את ה"פילוסופיה". ואשאל שאלה פשוטה: היש ברצונך לבוא אלי ביום ב' בערב ולסעוד יחד איתי? הייתי רוצה, כי תשובתך תהיה בהתאם לרצונך, מבלי להתחשב בי כלל. אני מקווה, כי בשעה 0700 בערב אהיה בבית. אם תספיקי, אבקשך להודיעני.
מצורף פתק משולמית.
הרבה נשיקות ואהבה –
מבעלך (שאיננו רווק)