1942/VII/20
נשלח מפרידה פרידמן-ילין בבית הסוהר לנשים בבית-לחם לנתן פרידמן-ילין במחנה עצורים מזרע, עכו.
נתן קיבל את המכתב ב-28/7/42 וענה עליו ב-9/8/42
יקירי,
אחרי הפסקה של חודש וחצי אני שוב כותבת אליך מכתב. אל תכעס עלי כי זה היה מסיבות בלתי תלויות בי. אני מקווה שמהיום והלאה אוכל שוב לכתב אליך בקביעות ז.א. כל שבועיים מכתב. כפי שידוע לנו גם אצלכם התנאים שונו קצת וגם לכם אסור לכתוב יותר. אני מקוה שבמכתביך תכתוב לי על זה. במשך תקופה ארוכה גם אני לא קיבלתי שום מכתב ממך ורק השבוע קיבלתי והוא היה מ V.17. בתוך כך רב שבועות בערך וכמובן שהוא לא סיפק אותי. אני יודעת שאינך אשם בזה.
אצלנו הכל בסדר. אנחנו הולכות הלאה חוית חיינו המונוטוניים. חלו רק שינויים קטנים בסדור החדרים ועכשו שוב עברתי לגור לחדר חדש בין בחורות חדשות. את הרב מהן כבר תארתי לפניך נשארה רק חיה סרולוביץ הבלתי ידועה לך. בחורה נמוכה שמנמונת מתוקה. נוסף לזה חוולקה דויטש (זו ששכבה חולה ושכחתי לכתוב לך את שמה נו והמדקדקת שלנו גרייטה מרדכי.
אני מצטערת מאד אבל אינני יכולה להמשיך את למודי באנגלית כי אסור לנו להחזיק עפרונות. חבל מאד אבל אנחנו מקוות שענין זה יסודר ושוב נוכל ללמוד.
כן, במשך הזמן הייתי כבר קצת חולה. היה לי 40 חום. מהי היתה מחלתי אינני יודעת. בכל אופן שכבתי וקיבלתי רפואות. עכשו אני כבר לגמרי בריאה ומרגישה בכי טוב. ענין השינים שלי עוד לא סודר לגמרי אבל נקווה שזה יבוא.
ועכשו בקשה לי אליך. אמנם לא נעים לפנות בענין זה בכתב אבל אם באפשרותך לשלוח לי קצת כסף הייתי מודה לך. יש לי פה במשרד בסך הכל 1 לא”י וזה נחוץ לי בשביל השינים. כמובן אם יש לך. אני לא קיבלתי שום כסף ממשרדך. עליך להתענין בענין זה.
מכתבך האחרון היה כל כך קצת ואני חכיתי לארך וחדשות ואחרי תקופה כל כך ארוכה. תשתדל עכשו לכתוב מכתבים מעניינים ואל תכתוב יותר מפעם בשבועיים כי אנחנו גם מקבלים רק מכתב אחד בשבועיים מבחוץ.
כתוב לי מה חדש אצלכם ואיך אתם חיים. אני כל הזמן חשבתי עליך והתגעגעתי לך. אני שולחת לך אלפי נשיקות חמות.
מרים בקשה למסור לשלמה בן שלמה שהפעם לא כתבה לו מפני שמוכרחה היתה לענות לאחיה והמכתב הבא הוא אליו. ד”ש לכל המכרים ולך נשיקות חמות חמות מאד לאלפים. שלך לתמיד פרידה.