תל-אביב 1942II//2
נשלח מפרידה פרידמן-ילין בתל-אביב לנתן פרידמן-ילין בסוריה
נתן קיבל את המכתב ב 13.1.42 וענה ב-14.1.42
יקירי,
זה עתה קיבלתי את מכתבך שכתבת ב-18.XII ואתמול קיבלתי מה XI.22. אתה רואה שהדואר חומד לו לצון ממני. במשך השבוע שעבר חשבתי שאשתגע, כמעט שבועיים לא הגיעה אלי שום ידיעה ממך. רציתי כבר פעמים אחדות לנסוע לירושלים להיוודע במשרד מה קרה לך ולבסוף קבעתי לי מועד – עד יום ראשון – אם לא יגיע מכתב לנסוע להיוודע מה קרה לך? אבל לאחר שקיבלתי את מכתביך נרגעתי. שלחתי לך במשך הזמן מכתבים אחרים מלאי יגון שבודאי תצטער לקרוא אותם, אבל תסלח לי כי הרי הייתי אני מאוד מרוגזת.
כפי שכתבתי לך כבר, קיבלתי כבר שני מכתבים מאריה ובהם 20 לא”י. מברמן לא קיבלתי שום כסף וגם לא נחוץ לי כבר. מהחובות שילמתי רק להופמן 5 לא”י. עד כה עוד לא קיבלתי את המשכורת ולכן אני מחזיקה את הכסף בשבילי. כשרק אקבל את המשכורת אשלם עוד 5 לא”י להופמן, 1 לא”י לראובן ו 2 לא”י לנחמה. ישאר לנו אז רק חוב של 5 לא”י לפלדלייט חוץ מהחוב לאריה ובחודש הבא אשלם אותו. גם לאברהם נתתי 20 גרוש. הוא אמר שאתה חייב לו. אתה כותב לי שאשאיר אצלי 10 לא”י. אבל עכשיו זה דבר בלתי אפשרי, גם לשמלה לא אוכל לחסוך לי, לאחר שנשלם את החובות נחשב על זה. את הדברים הקטנים קניתי לי, נתתי לכבס את החצאית הכחולה שלי והיא עכשיו יפה מאד ולזה קניתי חגורה אדומה ויש לי תלבשת יפה עם החולצה שלי והסודר.
זה עתה קבלתי מכתב מהמשרד ובו צ’ק ל 11 לא”י, ביום ראשון אלך אל הבנק לסדר את זה. אכתב להם מיד קבלה על הכסף.
את הזמן אני הורגת איך שהוא. הייתי במשך הזמן פעמים אחדות בקול-נוע, חלכתי עם הופמן אל מכרים שלו למסיבה, ביליתי טוב מאד. וגם בסמדר הייתי פעם. ביליתי טוב מאד, אבל היה חסר לי דבר מה…
זליג עמד בירושלים בבחינה למשרה צבאית ומחכה עכשו להזמנה לשם שטרם הגיעה. הם בריאים ודורשים רבות בשלומך. ירחמיאל צריך היה אתמול להתחיל לעבוד בעיריה, חנה עובדת בקיוסק. דוד עובד בעבודתו הקודמת ושרה בבית החרושת, כפי שמספרים מצבם לא רע. אל נחמה בת-דודתך אני באה לעתים תכופות. הם בריאים ואסתר שלהם מתפתחת יפה מאד, הם דורשים חמות בשלומך.
אתמול היה אצלי מרדכי להוודע מה שלומך וגם ישרא’ליק ובתיה היו פה. אלך אליהם מחר בבוקר, כי הם כועסים עלי כבר. קיבלתי היום גלויה מניוסיה ובה היא מודיעה לי שהיתה פעמים אחדות אצלי ולא פגשה אותי בבית. היא תהיה אצלי ביום ראשון עד 12 ומבקשת שאחכה לה. היא יודעת כבר שאתה עובד ומבקשת לדרוש בשלומך.
מצב בריאותו של אריה לא הוטב עדיין. הרופאים לא יודעים כמה זמן הוא יצטרך לשכב במיטה אבל הם עושים הכל מה שבאפשרותם. אריה גופא טועין שהוא מרגיש את עצמו טוב מאד.
אתה כועס עלי על שכתבתי לך שש שורות “בהזדמנות” . הייתי אז מאד נרגזת כי זה היה יום לפני הניתוח ויתר על כן רציתי לכתוב לך מיד אחרי הניתוח ולהודיע שכבר שלום לי. אל תכעס עלי, לא מרוע לב עשיתי זאת וגם לא מתוך רשלנות, פשוט העצבים שלי…
אתה כותב גם שעבודתך תגמר בקרוב. אמנם זה לא טוב שתפסיד עכשו עבודה, אבל מצד שני אני שמחה מאד שתבוא מהר הביתה ונהיה שוב יחד – אל תחשב שאני אגואיסטית, לא נכון, אבל זה פשוט צורך בשבילי, יותר נכון הכרח שתהיה איתי.
אני שמחה מאד שהאוכל מספיק בשבילך. אמנם הוא לא טעים ביותר, אבל הרי אתה מתרגל מהר לכל תנאים ולאחר שתחזור אבשל לך מאכלים שאתה אוהב וזה יהיה תגמול בשבילך. אני אוכלת ארוחת צהרים במסעדה, אצל גב’ שוב. היא דואגת לי מאד ומשתדלת להתאים לי את האוכל, כי אין לי תיאבון רב. המחירים פה הם גבוהים, אבל לאוכל אינני חוסכת.
השבוע הייתי בהתחרויות הספורטיביות. הם היו יפות מאד והצליחו הפעם, וגם התוצאות היו טובות.
כתבת שאתה חושב לקנות שמיכה ומזרון. אמנם שמיכה נחוצה, אבל מזרון לא צריך לקנות, כי הרי המיטה הזו לא לעולמים תהיה אצלנו ולא ידוע איזו מיטה נקנה. הזמנתי מרפד שיתקן לי את המזרון, אבל הוא לא בא. לעת עתה שמתי קוצים של לולק ורק לי לישון. גם במה להתכסות יש לי וחוץ מזה אני שמה את הכר הגדול על הרגלים. הלואי ולך היה לא יותר רע. הייתי רוצה, אפילו במשך רגע, לראות את תנאי חייך. אמנם אתה כותב מכתבים אופטימיים מאד, אבל אני מפחדת שרק כדי לנחם אותי. כתוב לי את האמת. על המגפיים אל תחוס, חבל יותר על הבריאות. תקנה לך שם נעלים. אם אצלכם נעליים על פקק – כתבתי לך את זה כבר פעם – לא יקרים תקנה בשבילי, מספר 35. אם תשיג בורדו יפה תקנה. אם הם יקרים אל תקנה, תקנה אחרים לפי הטעם שלך.
אתמול הייתי עם מרדכי אצל הגברת. שוחחנו על כל מיני נושאים. על הכסף לא הזכירה וגם אני שתקתי. היא כעסה עלי מאד על שאינני באה והציעה לי ללמד אותי אנגלית. כמובן את ההצעה הזו אנצל ואגש אליה בשבוע הבא ונראה מה יצא מזה.
את אברהם אני פוגשת לעתים תכופות. הוא עובד אף על פי שהקול-נוע עוד לא נפתח, אבל יתכן שבקרוב יפתח כבר. את המשכורת משלמים לו. הוא מרגיש את עצמו טוב.
מה יהיה בענין בדירה עוד אינני יודעת. לעת עתה אין לו ללולק כסף לשלם וחוץ מזה יצחק הודיע שהוא יעלה את שכר הדירה. אני מחפשת דירה, אבל קשה לקבל. כפי שלולק מספר הוא קיבל כבר עבודה בסרפנד וביום שני יתחיל כבר לעבוד. מה תהיה המשכורת עוד לא ידוע. הם מדברים כבר על גט עם שרה.
רוזה במשך הזמן השתנתה מאד. היא מתנהגת יפה מאד ונעשתה אישה הגונה. היא הרה עכשו. בשבוע זה יתקיים כבר הגט עם גרישה ומיד חתונה עם אהרן. הייתי אצלם לפני שבועיים מוזמנה בשבת לארוחת צהרים. היו חמין טובים מאד.
מחר לארוחת צהרים אני מוזמנה אל גרישה גם כן לחמין. קניתי לחם, בקבוק שרי ברנדי. גם הוא בא אלי לעתים די תכופות. מצבו הכספי לא טוב ביותר, אבל ער דרייט זיך (=הוא מופיע).
כתבתי לך כבר הכל על חיי ועל המכרים שלנו.
הרבה, הרבה נשיקות חמות בשבילך
שלך לתמיד פרידה