גדליהו נגר, בן שלום ותמר נולד בארץ ישראל ביום י”ח בתשרי תרפ”ה, 16 באוקטובר 1924. בן למשפחה בת שבעה ילדים. שלום נגר, אביו של גדליה היה שומר מסורת כמנהג התימנים, התפרנס מגידול כבשים ועיזים. הפרנסה הייתה מעטה.

גדליהו היה חבר פעיל בלח”י עד לפירוק הארגון במאי 1948 וקיבל אות לח”י על פעילותו במחתרת. כפי שרוב חברי הלחי פעלו בחשאיות ובמסירות נפש למען ארץ ישראל ורובם שמרו על חשאיות ולא שתפו אף אחד בפרטי הפעולות שנעשו כולל בני המשפחה וזאת למען שמירה על ביטחונם, כך גם גדליהו – הוא לא דיבר ולא שיתף את בני המשפחה במעשיו – כך שכל מה שנותר זה אות ההוקרה על פעילותו בארגון.

התגייס לצה”ל עם מרבית חברי לח”י ביום 29 במאי 1948 לחטיבה 8.

קיבל את אות מלחמת הקוממיות, אות מלחמת ששת הימים ואת אות מלחמת ההתשה.

גדליהו היה פעיל חברתי ופוליטי. היה מראשי הוועד של שכונת כרם התימנים ופעל לחיזוק ומינוף הקהילתיות בשכונה. במסגרת פעילותיו השונות דאג להשכלה ולרווחה של תושבי כרם התימנים.

כמו כן, היה ממקימי שבט השקמה אזור, של תנועת הצופים, ביישוב הקהילתי אזור, בו בחר לטעת שורש ולגדל את ילדיו לאחר נישואיו. הוא היה מעורב מאוד פוליטית ופעיל מרכזי במפלגת העבודה דאז. ארגן כנסים בהשתתפות ראש הממשלה דאז ושר הביטחון יצחק רבין ז”ל.

גדליהו נפטר ביום י’ בטבת תשע”ט, 18 בדצמבר 2018 והובא למנוחות בבית העלמין בחולון.

על מצבתו נחרתו המילים: “דגל בחינוך, עמל, נתינה ואהבת המולדת”, מילים שאפיינו את הוויתו ואישיותו.