ישראל נולד בווילנה ביום כ”ג באייר תרע”ז, 15 במאי 1917 להוריו, אברהם וגיטל. נולדו להם, בנוסף על ישראל, שתי אחיות ואח. היתה להם חנות למכונות תפירה ואופניים, כמו גם בית דפוס, שישראל עבד בו בצעירותו. בשנת 1937 עלה ארצה בעליית “אף־על־פי” (עלייה בלתי לגאלית של האצ”ל ובית”ר), יחד עם עולה הגרדום שלמה בן־יוסף. עלייתו של ישראל הייתה פועל יוצא מהשתייכותו לבית”ר, למרות התנגדות הוריו, שסירבו לסייע לו כספית בהוצאות הנסיעה. רק אִיוּמוֹ, כי יתגייס לצבא הפולני, הניע אותם לחזור בהם מסירובם.
תחנתו הראשונה של ישראל בארץ הייתה פלוגת בית”ר בראש פינה, בה היה חברו לפלוגה שלמה בן־יוסף. בשליחות התנועה נימנה בין התוקעים בשופר ליד הכותל ביום הכיפורים (1938). כך נעצר לראשונה, לאחר שהוכה והובא ל”קישלה” (בית הסוהר) בירושלים. נידון למאסר בן שִשה חדשים. זו הייתה ראשית דרכו בבתי המעצר והמאסר של השלטון הבריטי. כהמשך טבעי וברור באה הצטרפותו לאצ”ל. עם הפילוג הצטרף ליאיר והיה מראשוני הלוחמים. השתתף בפעולת ההחרמה בבנק הערבי בירושלים, שנכשלה, כן השתתף בפעולות נוספות. נאסר שוב בירושלים, לאחר שנפצע מיריות שוטרים, שדלקו אחריו ואחרי משה בר־גיורא. נדון לשבע שנות מאסר, מתוכן ישב חמש שנים. שוחרר ביום תלייתו של דב גרונר בתנאים מגבילים של התייצבות יום־יומית במשטרה.
בהתניה זו עמד זמן קצר. בתחילת 1947 נשלח לשרת כאחראי על פעולות סניף לח”י בחיפה. באותה תקופה בוצע פיצוץ מכלי הנפט של החברה האנגלית־עיראקית במפרץ חיפה. כן בוצעו פעולות התנקשות בבריטים, ומפגשים עם גורמים פוליטיים מארצות מזרח אירופה. סמוך לעזיבת הבריטים את הארץ, נעצר שוב, כשההגנה חטפה אותו יחד עם חברתו יפה, וכן את שמעון בר־יהושע ומפקד האיזור משה ערמוני (קוסי נדב) והביאה אותם לקיבוץ בית אורן.
הם שוחררו כתוצאה מחטיפת־נגד של אנשי הגנה בכירים בידי לח”י. מלחמת העצמאות וגיוס אנשי לח”י מוצאים גם את ישראל בגדוד 82 של השריון בדרגת קצין. במסגרת זו השתתף בפעולות המלחמה של הגדוד, כיבוש באר שבע, הכנעת משטרת עיראק סואידן וכיבוש עוג’ה אל חפיר. בתום המלחמה התחתן עם יפה גרינברג ועבד כמנהל עבודה בחברת הממגורות “דגון”. הצטרף לתנועת החירות ופרש ממנה לתנועת “התחיה”, בתפקיד מזכיר הסניף בחיפה. כן התנדב לעזור בהפעלת מועדון הפנסיונרים השכונתי והפעיל חוגים שונים לרווחתם. במיוחד התמסר לחוג למשחקי ברידג’.
ישראל נפטר בכ”ז בשבט תשנ”ז, 31 בינואר 1997 ונקבר בחלקה המיועדת לאנשי אצ”ל ולח”י בחיפה