נחום (נורברט) נולד ביום י”ג בטבת תרע”ד, 11 בינואר 1914 בלמברג, גליציה (אז הקיסרות האוסטרו־הונגריה), לאביו דב בוריס צ’צ’קס ולאִמו שושנה, שניהם פעילים ציונים. אביו השתתף בפתיחת הטכניון העברי בחיפה בשנת 1924. הם עלו ארצה בשנת 1925 והשתקעו בחיפה, בה תרמו רבות לבניינה והתפתחותה. כמהנדס בניין, נבחר אביו ליו”ר אגודת האינג’ינרים והארכיטקטים בעיר. אמו היתה ממייסדות הסתדרות הנשים בחיפה (לימים – ויצ”ו).

נחום סיים את בית־הספר הריאלי ובשנת 1932 התגייס לארגון הלאומי (הגנה ב’), ממנו פרש עם הפילוג של תהומי. בשנת 1938 התגייס לצבא הבריטי בארץ־ישראל כמתורגמן לערבית וקצין קשר לאוכלוסיה הערבית בימי “המרד הערבי”.

בשנת 1940 פגש את יאיר והציע לו לארגן מרד מזויין עם תום מלחמת העולם, אך יאיר שכנעו בצורך להילחם בבריטים לאלתר, והוא הצטרף ללח”י. יאיר הטיל עליו משימות מודיעין חשובות, אך לאחר רצח יאיר נותק הקשר עם לח”י וחודש על־ידי ילין־מור בשנת 1945. בינתיים עבד נחום במפעלי ים־המלח כממונה על העובדים הדרוזים והערבים וכאחראי לקשר עם השלטונות הבריטים בירושלים. בשלהי 1945 הגיש ל”מרכז” תכנית ללוחמה פסיכולוגית בבריטים במסווה של ‘אגודת המזרח התיכון בירושלים’.

תכניתו אושרה והוא הקים אגודה רשמית שהתפרסמה במזרח התיכון והפכה למקום מפגש יחיד בירושלים בין ראשי השלטון הבריטי ונכבדים ערבים ויהודים. נחום שימש כמזכיר האגודה ועורך ראשי של כתב־עט בו פורסמו ההרצאות החודשיות. רוב הקונסולים הכלליים וראשי הכנסיות היו חברים באגודה. מתוך מגעים הדוקים הפכה האגודה למקור חשוב ללח”י למידע פוליטי וצבאי וכן להפצת מידע שמטרתו להביא למתיחות בין הבריטים לאמריקאים. האגודה פעלה עד צאת הבריטים מהארץ, אז הצטרף נחום לכוחות לח”י בירושלים והיה סגנו של “עמיחי” (דוד גוטליב) השתתף בקרבות בעיר ובכפרי הסביבה. לאחר הוצאתו להורג של ברנדוט, נעצר נחום יחד עם חברי לח”י אחרים והוחזק ביפו, בעכו ובג’אלמה, שם השתתף בשביתת הרעב, עד לחנינה הכללית.

בסוף שנת 1949 הקים נחום בארץ סניף של חברה בינלאומית של יועצים לייעול לתעשייה ולימים חילק את זמנו בין ישראל לבין ארצות מערב אירופה, בניהול החברה.

בשנת 1950 נשא לאשה את אלן לבית לובה ולזוג נולדו שתי בנות: קרני ענת ורעיה מיכל.

בשנת 1977, לאחר בחירת בגין לראשות הממשלה, הציע נחום עריכת סקר להקמת סינדיקט בינלאומי שינהל אזורי סחר חופשי במובלעות בסיני המזרחי. תכניתו עברה גלגולים שונים, אך נקטעה עם רצח הנשיא סאדאת.

נחום נפטר ביום כ’ בחשון תשס”ח, 1 בנובמבר 2007 והובא למנוחות בבית העלמין ירקון.