מרדכי נפטר אתמול, יום א’, ז’ באייר התשפ”ב, 09 במאי 2022.

הלוויה התקיימה אתמול, בבית העלמין “גבעת שאול” בירושלים.

האבלים יושבים שבעה ברחוב אורוגוואי 3, קריית יובל, ירושלים.

 

 

מרדכי נולד ב־ד’ בכסלו תרצ”ב (1931) בירושלים, בשכונת שמעה, שלמרגלות הר ציון. אביו, מתתיהו, עלה ממונסטיר שבדרום יוגוסלביה ב־1925, ואילו אִמו, שושנה לבית ניגרין, היא נצר למשפחה ששרשיה בשכם ובפקיעין ולפי המסורת מעולם לא גלתה מהארץ. אביו עסק בתיקון נעליים במאה שערים והפרנסה לא היתה בשפע. למרות הדלות החמרית, גדל מרדכי בבית חם ואוהב, כשחינוכו נושא אופי דתי. הוא למד בתלמוד תורה “בית אהרן” וסיים שמונה כיתות של בית־ספר יסודי. עוד בגיל צעיר החל לעבוד ובערבים למד בבית־ספר תיכון.

 

 

מגיל 13 היה מרדכי חבר בבית”ר ועקב בהתרגשות אחרי פעילות המחתרות, אך לאחר הרצחו של יאיר, נמשך ללח”י ולאידיאולוגיה שלו. ואכן, בשנת 1946 גוייס לתנועה. באותה תקופה השתתף בהדבקת כרוזים ובשיחות על משנתו של יאיר. בשנת 1947 צורף לחטיבה הלוחמת, ובאותו זמן עבר קורסים בהם למד את השימוש בסוגי אקדוֹחים שונים.

 

ב־1948, בעת כיבוש דיר־יאסין, היה בכוֹח הכוננות, אולם לא השתתף בקרב ממש. הוא עבר אימון בנשק קל במחנה לח”י בשייח באדר, כיום גבעת רם. השתייך לכוֹח שהחזיק בנוטרדם, ואַחַר עבר למחנה “אלדד” של לח”י ברוממה.

 

 

ב־1949 התגייס לצה”ל ושרת בגדוד 9, בחטיבה 7, בתפקיד סמל מחלקה ומ”מ מפקד מחלקה, זאת לאחר שסיים קורס מ”כים כחניך מצטיין וקורס סמלים קרביים.

ב־1963 נשא לאשה את אורה לבית לוזון ונולדו להם שלוֹשה בנים, בת וחמישה נכדים.