ויקטוריה שכמורוב, בת יוכבד ואפרים מזרחי נולדה בחיפה ביום כ”ד באדר א’ תרפ”א, 4 במרץ 1921. אביה, אפרים היה כמוכתר העיר, לקח חלק פעיל במחתרת ניל”י בעיקר בזכרון יעקב. ויקי היא הבכורה בין תשעת ילדיהם של יוכבד ואפרים.

ויקטוריה בת ה-16 למדה וניהלה מסעדה ודוכן פלאפל ברחוב החלוץ 22 בחיפה.

בתחילה הצטרפה לארגון ההגנה והשתתפה במפגשים חשאיים. בשנת 1941 גוייסה ללח”י  על ידי לאה פריזנט “אריאלה” ששימשה כמפעילה של ויקטוריה.

עברה הכשרה אידיאולוגית והכשרה בהכנת אמצעים להעברת מסרים, חומרי נפץ ונשק. לאחר תקופת ההכשרה שימשה כקשרית. אביה, אפרים מזרחי פתח קיוסק ברחוב החלוץ. ויקטוריה ניהלv את הקיוסק והמקום שימש להעברת הודעות ומסרים בין חברי לח”י. שם גם הוסתרו נשקים בסליק. בלילות היא הדביקה כרוזים.

המסרים הועברו באופן קבוע במיכל הגלילי של עט נובע או בקופסאות גפרורים. לא אחת היא גם הטמינה בתוכם אבקת שריפה ונפצים להפעלת חומרי נפץ. אקדחים, כרוזים ועיתוני מחתרת הוסתרו בתחתיות של פחי זית וחמוצים, בדליי מים ובאריזות מזון. באותה דרך התקבלו מסרים להעברה.

קיבלה אות לח”י ואות על”ה.

עם קום המדינה נישאה לעמנואל שכמורוב, גידלה 4 ילדים. הייתה חברה בארגון אמהות עובדות של עיריית תל אביב. הקימה את ועד ההורים הראשון בארץ. הייתה פעילה פוליטית ובזמנה הפנוי קראה וכתבה שירים.

עיקר גאוותה הייתה הקמת מדינת ישראל ונהגה לחזור על המשפט “עם ישראל חי וקיים”

ויקטוריה נפטרה ביום ט’ בסיוון תשנ”א, 5 ביוני 2006 והובאה למנוחות בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.