אברהם שטרן, “יאיר” בכינויו המחתרתי, היה לוחם ומשורר. מחולל מחתרת לוחמי חירות ישראל (לח”י) ומפקדה הראשון.
נולד בסובאלק, שבפולין, למרדכי והדסה-לאה, ביום י”ח בטבת תרס”ח, 23 בדצמבר 1907.

עלה לארץ ישראל בשנת 1925. סיים בהצטיינות את לימודיו בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל מלגת לימודים לתואר שלישי באוניברסיטת פירנצה באיטליה. במקביל ללימודיו הצטרף לארגון “ההגנה”.

בשנת 1931 השתתף עם מפקדו אברהם תהומי בייסוד “הגנה ב” (לימים הארגון הצבאי הלאומי – האצ”ל) הוא מונה לחבר במפקדת הארגון וביסס את פעילות הארגון בפולין.

“יאיר” האמין שהקמת מדינה עברית תתאפשר על ידי גרוש הבריטים מארץ ישראל – בניגוד לדעת מנהיג האצ”ל זאב ז’בוטינסקי. בקיץ 1940 פרש מהאצ”ל והקים את מחתרת  לח”י.

בעקבות פעולות לח”י כנגד הבריטים, הפכו חברי המחתרת, ובראשם מפקדם “יאיר”, לנרדפים. שנה וחצי לאחר ייסוד לח”י חשפה הבולשת הבריטית את מקום המסתור של “יאיר” בשכונת פלורנטין   בתל-אביב, ברחוב מזרחי ב’ 8 (כיום רחוב אברהם שטרן 8) – שם נרצח בכ”ה בשבט תש”ב, 12 בפברואר 1942.

בנו יחידו נולד לו ולרעייתו רוני לאחר הירצחו, והוא נושא את שם כינויו – יאיר.

חברי מחתרת לח”י המשיכו להילחם בבריטים עד ליום הקמת מדינת ישראל, בפיהם שירו – חזונו, של “יאיר” המנון לח”י: :

“חיילים אלמונים הננו בלי מדים
וסביבנו אימה וצלמוות
כולנו גויסנו לכל החיים
משורה משחרר רק המוות”.

לקריאה נוספת על אברהם שטרן – “יאיר”:

חייו, פועלו ומותו

מן המקורות

המשורר יאיר

ימיו האחרונים