צפוני נולד ביום ד’ בסיוון תרפ”ג, 19 במאי 1923 בטורקיה כמרדכי סובול, להוריו יצחק ואהובה. המשפחה עלתה בשנת 1934 והשתקעה בחיפה. הצטרף לאצ”ל בשנת 1938 והשתתף בפעולות תגובה לטרור הערבי במאורעות תרצ”ו–תרצ”ח. בפילוג הלך עם אנשי יאיר. בהיותו מבוקש על־ידי הבריטים, ירד למחתרת ועבר לתל־אביב ואחר־כך לירושלים ולמקומות אחרים בארץ.
תחילה היה רכז מודיעין, ואחר־כך היה ראש מחלקת ההדרכה וחבר מטה המבצעים, שבראשו עמד יעקב בנאי (מזל). הממונה מטעם המרכז היה יצחק שמיר (מיכאל). השתתף בפעולות רבות, כולל חיסול אויבים ותקיפת מטרות בריטיות. בין השאר פיקד על פעולת השתלטות על מגורי הקצינים הבריטיים במטה החטיבה הסודאנית בחולון, שם הוחרמה כמות מכובדת של נשק ותחמושת. השתתף בהתקפה על בסיס חיל־האויר הבריטי בכפר־סירקין, שם הושמדו מטוסי־קרב מסוג ספיטפייר. בין השאר השיג וזייף תעודות זהות שהיו חיוניות למחתרת. היה מעורב במגעי לח”י עם אנשי צרפת החופשית של דה־גול, שהחלו, בביתו של איש עסקים בחיפה, עם קצין מודיעין צרפתי בכיר ונפסקו עם הסתלקותם של הצרפתים מהאזור.
ביום 1 בפברואר 1947 המריא לקהיר, שם שהה כמה חודשים בשליחות המחתרת, והמשיך לצרפת, בה קיבל את הפיקוד על המבצעים נגד מטרות בלונדון, במקומו של יעקב אליאב, שנאסר בבלגיה. תכנן מבצע להטלת פצצות ממטוס על משרדי המלחמה והמושבות בלונדון. כאשר, ברגע האחרון, חלה הטייס היהודי, המליצו ידידי לח”י בארה”ב על טייס קנדי כמחליף, והוא אשר הסגירם למודיעין הבריטי. צפוני נעצר ונכלא ב – “לה־סנטה”, הכלא המרכזי בפאריז, והוחזק במעצר מבודד במחלקה הפוליטית. לפי הוראותיו מן הכלא, הוטבעו הפצצות בנהר הסינה. עם שחרורו, עבר לבלגיה. שם ריכז את הפעילות כחצי שנה.
בהוראת המרכז, הפליג לארה”ב וקיבל את הפיקוד מבנימין גפנר. בפגישותיו עם מנהלי הסניפים, הכיר את עפרה (ברכה ברנבום), שיצאה לאמריקה לאחר ריצוי שנתיים בכלא בית־לחם וניהלה את הסניף בשיקגו. צפוני נשא אותה לאישה. אחרי שובו ארצה, היה קבלן לפיצוץ סלעים בסלילת הכביש לסדום. לאחר־מכן עבד כעיתונאי במספר עיתונים וסיים כעורך חדשות החוץ של ‘ידיעות אחרונות’, משרה בה כיהן במשך 32 שנים. אב לשלושה בנים: עופר, גור ודני.
צפוני נפטר ביום ג’ בשבט תשס”ג, 6 בינואר 2003 והובא למנוחות בבית העלמין כפר נחמן ברעננה.
