אפרים רמתי בן בנימין ושושנה נולד ביום כ”ד בתמוז תרצ”ב, 28 ביולי 1932 בבסרביה, מולדובה. עלה לארץ ישראל בשנת 1935, בהיותו בן 3. אמו שושנה בוגרת האוניברסיטה העברית, עקרת בית. אביו, בנימין היה חקלאי, הפך להיות נוטר ואחר כך חבר ה”הגנה”.

אפרים גדל והתחנך בכפר סבא, בית ספר ויצמן. היה חניך בנוער העובד.

הצטרף ללח”י בהיותו נער צעיר. היה חבר של דב סטרליץ ושל טודי פלוקסט. כמבחן אומץ לגיוסו ללח”י, נשלח לבית העלמין בלילה, לבדוק שמות על מצבות. יוסף טמפלהוף היה אחראי עליו לאחר גיוסו.

לאחר גיוסו נשלח למשימת תליית כרוזים, בה נתפס ועונה במשטרת כפר סבא.

השתתף בפעולה לפיצוץ רכבות באזור קלקיליה, נשא את חומר הנפץ בתרמיל. לאחר הפיצוץ, שנשמע היטב בשרון, ברח לביתו והתעמת עם אביו איש ה”הגנה”.

לקראת מלחמת השחרור עזב את הלח”י והתגייס לחיל השדה, הוצב לשמור על קיבוץ רמת יוחנן והשתתף בקרבות רמת יוחנן נגד הדרוזים. לאחר מכן עבר לחטיבת כרמלי, גדוד 21. כל זאת טרם היותו בגיל גיוס. לאחר שנודע לאימו שהוא משרת בצבא ולא עובד בקיבוץ, פנתה לצבא והוא שוחרר.

בהגיעו לגיל גיוס בשנת 1950, התגייס שוב ושירת בנח”ל. השתתף במלחמות ישראל. במילואים כתב את תורת הנהיגה המבצעית והדריך אנשי יחידות מיוחדות.

אפרים עבד באגד כממונה על מכללות הנהיגה בחיפה, תל אביב, ירושלים ובאר שבע. היה מרצה בקורס קציני בטיחות בתעבורה.

אפרים חובב טיולים וספורט. שימש כמנג’ר של הפועל הרצליה בכדורגל ואחר כך בכדוריד.