חסיה נולדה ביום ז’ בתשרי תרפ”ו, 25 בספטמבר 1925.

הייתה חברת לח”י שהתגייסה ל- A.T.S ושירתה נהגת אמבולנס של הצלב האדום. הרכב הרשמי אפשר את גישתה לכל מקום מבלי לעורר חשד. במסגרת עבודתה זו היא הייתה בקשר עם אליהו חכים והסיעה אותו ואולי גם את אליהו בית-צורי, לתצפיות על ביתו של הלורד מוין.

היא הסתכנה גם בהפצת כרוזים וחומר הסברה של לח”י במחנות החיילים והחיילות.

הבריחה נשק ממצרים לארץ-ישראל כנערה-חיילת. היא נהגה בשיקול-דעת ואחריות ושמרה על קור-רוח בבדיקות המשטרה הצבאית הבריטית.

היא נהגה להסתיר נשק וחומרי נפץ מתחת למיטתה במחנה הצבאי קאסר אל-ניל באראקס.

בצבא הבריטי היא הכירה את בעלה לעתיד יעקב רטושניק, טייס בחיל-האויר המלכותי הבריטי והיא לא עמדה בלחץ שלו לעזוב את לח”י. היא עזבה את שורות לח”י אחרי ההתנקשות בלורד מוין.

למרות זאת היא נעצרה בעקבות חקירתו ועינויו של רפאל סדובסקי, בבולשת המצרית, נמסרה לידי הבריטים אשר העבירו אותה יחד עם שאר העצורים לארץ. היא הייתה אסורה בבית הסוהר לנשים בבית-לחם עד סוף 1946.

יעקב בעלה היה טייס בחיל האוויר הישראלי ולאחר נישואיהם, שינו את שם משפחתם לרם והם התגוררו במונטריאול, קנדה.

חסיה נפטרה בגיל 79.