רחל רכטמן בת חיה ואלכסנדר קרמר. אביה היה ממונה על החינוך מטעם הבריטים.
רחל הצטרפה לאצ”ל כמדביקת כרוזים כדי להיות קרובה לחברה וארוסה, חבר אצ”ל מאיר פיינשטיין. מאיר נעצר לאחר שהשתתף בהתקפה על תחנת הרכבת בירושלים ונידון למוות. חודש לפני מותו מאיר אמר לרחל: “כשיולד לך ילד תקראי לו על שמי” – הוא הבין כי לא יוכל לממש את אהבתו לרחל ולהקים משפחה עמה.
מספר שעות לפני שעמדו להיות מובלים לגרדום, ובכדי למנוע מהבריטים לתלות לוחמים יהודים בירושלים, ברזני ופיינשטיין פוצצו את עצמם בתוך תא המוות שבכלא ירושלים. לאחר מותו של מאיר, רחל החליטה ללכת בדרכו של אהובה ולהצטרף ללח”י. במהלך פעילותה במחתרת אף נעצרה על ידי הבולשת.
רחל נפטרה ביום כ”א באדר א’ תשמ”ד, 24 בפברואר 1984 והובאה למנוחות בבית העלמין בהר המנוחות ירושלים.
על מצבתה נרשם: “בת ירושלים, אשת חיל מסורה למשפחתה אצילת נפש יקרה ואהובה מלוחמי לח”י”
רחל (קרמר) רכטמן
רחל (קרמר) רכטמן ליד תא הנידונים
מכתב של רחל קרמר למאיר פיינשטיין ארוסה
ידיעה ב"המשקיף", 22 במאי 1947, על מעצרה של רחל קרמר.
לקראת השחרור מכלא ג'למה שליד חיפה. מימין: אינה מזוהה, רחל קרמר, אורי וינדמן ("עמנואל"), אברהם סלמן ("אבידן"), יוסף וילנר, דב בנטוב, אליהו עמיקם, אריה שלם ("בנימין"), משה אידלשטיין ("עמוס"), טוביה חנציון, משה ברזילי ("יוסף"), גרשון נסים.