חנוך נולד ביום כ’ בטבת תרפ”ט, 2 בינואר 1929 בעיר חדרה לאביו עזריאל, ולאִמו, אהובה. הוא למד בבית הספר המקומי. נודע כילד בעל מזג טוב, חברותי ואוהב לעזור לזולת. היו לו “ידי זהב” והצליח בכל מקצוע בו ניסה לעסוק ובכל אשר עשה. הייתה לו אוזן קשובה למוסיקה, הוא קלט מנגינות במהירות וידע לנגן אותן על כלים שונים. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר, יצא לעבוד ולסייע לפרנסת המשפחה ועבד במַסגרות ובחשמלאות.
במשך כל תקופת בחרותו היה ער לנעשה בארץ, התעניין בהבדלי הגישה הפוליטיים של המפלגות והתנועות השונות, במלחמת המחתרות הניטשת אותה שעה ברחבי הארץ ולא נשאר אדיש. בהגיעו לגיל 18 הוא בחר את דרכו והחליט להצטרף למחתרת התקיפה ביותר במלחמתה בשלטון הבריטי בארץ ישראל – תנועת לוחמי חרות ישראל (לח”י).
השנה הייתה 1947, הבריטים החזירו את המנדט שלהם על ארץ ישראל לארגון האומות המאוחדות והודיעו שהם עומדים להוציא את כוחותיהם מהארץ בהקדם האפשרי. אולם רבים הטילו ספק בהצהרתם זו. המלחמה בבריטים נמשכה עוד כמה חודשים. חנוך השתלב בפעילות המחתרת במסגרת הנוער, בהדבקת כרוזים, בשיעורי אידאולוגיה ואימוני נשק.
לאחר הכרזת המדינה, כשהוקם צה”ל, התגייס חנוך לחטיבת גולני ולקח חלק בכל קרבות החטיבה, בהדיפת ההתקפה על משמר העמק, בקרבות בגזרת הר הכרמל, בבית שאן ובמבצעים לשחרור הגליל.
הקרב האחרון בו חנוך השתתף היה “מבצע שוטר”, נגד מובלעת “המשולש הקטן” ג’בע–איגזים–עין־רזל, שחסם את דרך החוף מחיפה דרומה. חנוך נפל בקרב ביום י”ח בתמוז תש”ח, 25 ביולי 1948 מכדור אויב, כשהוא צמוד למקלע ה”שפנדאו” שבידיו.
חנוך הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחדרה.