הרי, ריכרד, נולד בשנת 1925 בעיר פלובדיב בבולגריה לאמו סופיה ולאביו ברוך. אביו, שהיה אקדמאי בתחום החינוך, החדיר בבנו את המאוויים לתחיית עם ישראל ולהשגת עצמאותו בארצו. הרי ספג היטב את הרעיונות האלה וגברה בו השאיפה להגשימם. הוא למד בגימנסיה הממלכתית המקומית והצטרף לתנועת בית”ר בעירו.

לבסוף הצליח להגשים את חלומו לעלות לארץ־ישראל: למרות מלחמת העולם, השיג בשנת 1944 סרטיפיקאט והגיע ארצה עם עוד מיספר חברים מבית”ר בולגריה, דרך תורכיה וסוריה.

בארץ למד הנדסה כימית בטכניון בחיפה ובו זמנית עבד לפרנסתו במשמרות כלבורנט במעבדות של בתי־הזיקוק במפרץ חיפה. כך אופשר לו לסיים את לימודיו ולקבל תואר מהנדס כימאי.

הרי גויס ללח”י בשנת 1947 על־ידי פרחי, חברו מבית”ר בבולגריה, שאותו פגש בארץ. משהחל לפעול במחתרת, גילה שעוד כמה מחבריו מבית”ר בולגריה הם אנשי לח”י. הרי הופעל בעיקר במחלקת המודיעין של לח”י (מחלקה ו’) והוטל עליו להשיג מידע על בתי־הזיקוק, שהיו המיתקן החיוני ביותר של השלטון הבריטי בארץ, ועל כל המתרחש בהם. כמהנדס כימאי מסר למחתרת גם מידע ונוסחאות חשובים בתחום ייצור חומרי נפץ ותבערה.

בחודש פברואר 1948 נשלח הרי למחנה האימונים של לח”י בשייח־מוניס, הוכשר להיות לוחם, אך בתום הקורס נאלץ לחזור לעבודתו בבתי־הזיקוק, לפי הוראת הממונים עליו במחתרת. בחודש מאי 1948 התגייס לצה”ל ושירת בחיל האויר, ולאחר שסיים קורס קצינים של החיל, שימש כקצין פיקוח טיסה. בהמשך הועבר לחיל התותחנים ופיקד על סוללת תותחי נ.מ., כן השתייך ליחידת המחקר של חיל האויר ועסק בין היתר בפיתוח חומרים דליקים ובאחסון דלק מטוסים.

בשנת 1950 השתחרר מצה”ל. בשנת 1952 עלו הוריו ארצה. בשנת 1959 נשא לאִשה את אטי לבית ג’רסי ונולדה להם בת: עירית.

הרי היה מהנדס ראשי בחברת דלק גדולה המעוניינת שימשיך בתפקידו, אף־על־פי שעבר את גיל הפרישה. הוא התגורר בתל־אביב.

הרי נפטר ביום א’ בתמוז תשס”ג, 1 ביולי 2003 והובא למנוחות בבית העלמין ירקון.