חיים נולד ביום ה’ בטבת תר”ף, 27 בדצמבר 1919 בעיר איז’ביצה בפולין. האב שלמה זלמן היה סוחר ולאחר־מכן פקיד עירוני. האם, פרל, כנהוג, גידלה את שלושת ילדיה. בגיל 10–11 הצטרף לבית”ר ולימים היה סגן מפקד הסניף. בשנים 1937־1938 גויס לאצ”ל. חיים הקים תא בן שִשה חברים.
עם פרוץ המלחמה, ברחה האוכלוסייה הפולנית מהעיר. הגיעו ידיעות, שהאוכלוסייה הכפרית מתכוונת לערוך ביזה בקרב האוכלוסייה היהודית. חיים וחבריו החליטו לקדם את פני הרעה. הודות לקשרים שהיו להם קיבלו מהמשטרה חמישה רובים, על־מנת להגן על האוכלוסייה היהודית. מצוידים ברובים יצאו לכפר צויב, שהיה ידוע לשמצה. כשהתקרבו לכפר הרגישו בין העצים בקבוצה של צעירים. פתחו עליהם באש והבריחו את הפולנים מהחורשה. כך מנעו מהכפריים לבוא העירה. כעבור יומיים הגיע הצבא האדום וקם שלטון חדש.
חיים רצה להגיע ארצה ולכן בא לווילנה. למחרת בואו פרצה המלחמה הרוסית גרמנית. הוא גויס לצבא הרוסי, ברח והצטרף לצבא הפולני, בהגיעו ארצה ערק מהצבא. כששמע על הפילוג באצ”ל, החליט להצטרף ללח”י.
בחיפוש של הבולשת נאסר והוסגר לצבא הפולני, נידון לחמש שנים וישב בבית־הסוהר על הר ציון. אחר־כך הועבר לדרום, משם הצליח לברוח בפעם השלישית והסופית. בשנים 1946–1947, הוטל עליו להפעיל תא באזור נתניה. אנשי התא הניחו מוקשים בסביבה, פוצצו שתי מרכזיות תקשורת בינלאומיות של הבריטים, והפיצו חומר הסברה.
חיים השתתף בפעולה נגד מחנה “כלניות” על שפת הים בתל־אביב. הוא זרק רימון לתוך ניידת המשטרה. שוטר אחד נהרג. אחרי הפעולה גויס חיים לפעילות מלאה. השתתף בפיצוץ רכבת הנפט, בפעולה נגד חיילים בריטים במחנה בפרדס־חנה, בהטמנת מוקשים ובירי על כלי רכב צבאיים. אחת הפעולות שלא יצאה לפועל בגלל התנגשות עם ההגנה, היתה התנקשות בחיילים בריטים בבית־קפה ברמתיים. במהלך שמירה על מדביקי כרוזים ברעננה, הותקף על־ידי קבוצה גדולה של צעירי ההגנה, נפצע ואושפז למספר חדשים. לימים עבר למחלקה הטכנית, עסק בייצור חמרי נפץ ובייצור סטנים.
במאי 1948 גוייס לגדוד 89 בחטיבה 8, השתתף בקרב על משלט דיר טאריף, נפצע ואושפז ל־10 חודשים.
באפריל 1949 התחיל חיים לעבוד בבית החולים תל־השומר, עד אפריל 1952. בספטמבר 1953 התחתן עם רעיה רחל זוניס. נולדו להם שלושה ילדים. בשנים 1959–1961 למד מינהל ציבורי לתואר מוסמך והשלים את לימודיו במינהל וכלכלה רפואית בשנים 1975–1976. חיים עבד 33 שנים בניהול בתי חולים כלליים ומיוחדים, ובמשך 20 שנה היה חבר במועצת מנהלי בתי־חולים בישראל.
חיים נפטר ביום י”ג בחשון תשס”ט, 10 בנובמבר 2008 והובא למנוחות בבית העלמין ירקון.
