יצחק נולד בתורכיה בשנת תר”צ, 1930 להוריו יוסף ורוזה. אביו היה רב ושוחט ואִמו עקרת בית. המשפחה הִרבתה לנדוד מעיר לעיר ומעיירה לעיירה בשל עבודתו של האב בקהילוֹת היהודיות. בעוד יצחק ילד קטן, נפטר אביו, והמשפחה נותרה ללא מקורות פרנסה וסבלה ממחסור.
בשנת 1944, בגיל 14, עלה יצחק ארצה במסגרת עליית הנוער והתחנך במוסד נוער במגדיאל (כיום הוד השרון), שם הצטרף לימים ללח”י.
בשל פעילותו במחתרת, הוצא מן המוסד ועבר להתגורר אצל משפחת אחותו שרה, אשר עלתה ארצה בשנת 1942 והתגוררה בכפר סבא.
יצחק היה שומר סוד ולא סיפר לבני משפחתו מאומה על פעילותו בלח”י, ואף הזהירם לא לחקור אותו ולא לעקוב אחר מעשיו. הוא התמסר בכל נפשו ומאודו למלחמת המחתרת. עבר אימוני נשק, עסק בהדבקת כרוזים והפצת ספרות מחתרתית והשתתף בפעולות מלחמתיות נגד הבריטים.
יצחק נהרג ביום כ”ו באייר תש”ח, 4 ביוני 1948 בהפצצה אווירית של מטוסים מצרים, כשהוא בדרכו חזרה אל מקום מגוריו בשרון מִכֶנֶס תדרוך לקראת גיוס חברי לח”י לצה”ל, שנערך בדרום תל אביב. בן 18 היה בנופלו.
יצחק הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית הקברות בכפר־סבא. על מצבתו חרטו חבריו בלח”י את שירו של יאיר, “חיילים אלמונים” – המנון לח”י.