תל-אביב 1942I//14
נשלח מפרידה פרידמן-ילין בתל-אביב לנתן פרידמן-ילין בסוריה
נתן קיבל את המכתב ב 20.1.42 וענה ב-21.1.42
יקירי,
קיבלתי אתמול לפנות ערב את מכתבך מה – I.3. הפעם הוא היה באמת ארוך. גם הפעם אתה מזכיר על מכתבים שכתבת אלי ושעדיין לא הגיעו. ואני הרי כה מחכה למכתביך ואינך יכול לתאר לעצמך את החג בבית כשאני מקבלת מכתבים ממך.
קראתי בעיון את הדברים שאתה כותב על חייך. באמת זה סיפק אותי מאד כי נודע לי שחייך לא כל כך קשים כפי שתיארתי לעצמי, אבל לא חדלתי מלדאוג לך. נדמה לי הכל שאתה כותב כך רק כדי להרגיע אותי. שמחתי גם לקרוא ששבעים רצון ממך. אעפ”י שבזה הייתי בטוחה גם קודם. אני מכירה את ההתמסרות שלך לכל עבודה וגם בכשרונותיך אתה עולה על הרבה אנשים.
אתה כותב לי שאקנה לי דברים בשבילי. אמנם דברים קטנים קניתי. בשבוע זה קניתי לי נעלי בית ושילמתי 57 גרוש. על חליפה אינני יכולה עדיין לחשוב. אני רוצה קודם כל לשלם את החובות. נשארו כבר לנו לא הרבה. יתר על כן, המחירים בזמן האחרון כל כך עלו ואינני יכולה לקמץ על אוכל כי קיבלתי תיאבון גדול מאד (אני אוכלת לעתים תכופות שתי ארוחות ערב). המכרים צוחקים ממני אבל אני לא שמה לב להם ואוכלת הלאה. אני מבשלת בבית כפי שכתבתי לך כבר במכתב הקודם, זה עולה לי גם פחות והאוכל הוא בהרבה יותר טוב. אל תדאג, לא חסר לי כלום וגם לחליפה יגיע התור, הכל בזמנו יבוא.
המכרים מבקרים אצלי לעתים תכופות מאד. אתמול בערב היה פה הופמן ומסר לי שקיבל גלויה ממך. גם הוא בא לעתים תכופות. הבוקר היתה פה נחמה. הבטחתי לה הערב להיות אצלם. היא קיבלה את גלויתך ןשמחה מאד עליה.
גם אצלנו היה בזמן האחרון מזג אוויר קר מאד. בירושלים ירדו גשמים ובמשך יום שלם נותק קשר האוטובוסים איתה. פה ירדו גשמים והיה קור איום. עכשו הוטב כבר. הבוקר זרחה שמש נעימה והיה חם מאד.
בשבת היו אצלי עדינה וחיסיה ורינה, הכינותי עוגה טובה. הן עובדות וטוב להן. אתמול בערב היה אצלי יהודה-ליב מירושלים. כתבתי לך כבר באחד המכתבים שביתו התחתנה. בחתונה לא הייתי אבל שלחתי להם מברק. כמובן איחלתי לו מזל טוב והתנצלתי על שלא הייתי בחתונה. שוחחתי איתו יותר משעה, הוא יהודי חביב מאד. גם רוזה ואהרן באים הנה לפעמים. היא כבר התגרשה מגרישה. עכשו היא הרה. היא נעשתה אישה מסורה מאד וגם בחורה די חביבה, היא השתנתה לטובה. אצל גרישה אין חדשות. הביזנס שלו לא טובים ביותר.
אתה כותב לי שלחופש לא תוכל לבוא כל כך מהר. אני מבינה אם זה יהיה עכוב מפני העבודה שלך שתעשה כך, אבל אם זה רק מפני הכסף, אזי אני חושבת שכדאי להוציא לזה 5 לא”י שרק תבוא הנה. כתוב לי איך הסתדרו הענינים.
כן, שכחתי לכתוב לך שבשבוע הזה היתה פה מאשה (אשתו של מנדל). היא סיפרה לי שנחמה וצילה שוכבות חולות, יש להן גריפה. אבל עכשו נודע לי שהן כבר הבריאו.
על החדר עוד לא החלטתי כלום. קשה עכשו לקבל דירה. אולי במשך הזמן יזדמן לי דבר מה. נראה. על כל פנים, עכשו אחרי שלולק קיבל עבודה אולי העניינים יסתדרו יותר טוב. עכשו חזרו שוב הזמנים של הקיץ שעבר. אני בעלת הבית על כל הדירה. הוא יוצא בבוקר השכם לעבודה (הוא עובד בסרפנט) וחוזר רק בערב. הוא כבר כמעט התנחם על עוזבה של שרה אותו, אעפ”י שאיתו אי אפשר לדעת מה שיהיה כעבור יום. כמובן בהרבה השפעתי אני עליו בענין זה, אבל עכשו אינני מתעניינת יותר בו.
יינגעלע שלי, כתוב לי הרבה מאד, אל תקמץ נייר. גם אני אשלם לך באותה מידה.
הרבה נשיקות חמות
שלך לתמיד פרידה
אצל אברהם ומשפחתו הכל בסדר. הם עובדים ומרויחים טוב ושבעי רצון. במכתב הקודם הוא הוסיף אליך כמה מלים. כשאתפוס אותו שוב אספר לך א.ע.