1941/XII/30
נשלח מפרידה פרידמן-ילין בתל-אביב לנתן פרידמן-ילין בסוריה
נתן קיבל את המכתב ב-9.1.42 וענה ב-9.1.42
נתן,
זה שבוע שלא הגיע ממך מכתב ועכשו כשאני כותבת את המכתב נדמה לי שאינך קיים, שאני תיארתי לי אותך רק בדמיוני. אל תתן לי לחכות זמן כה רב למכתב, כי זה משפיע עלי רע מאד. אני מרגיעה את עצמי בכל מיני אופנים ומתרצת בכל מיני תירוצים אבל סבלנותי מגיעה כבר לקץ, אם בימים הקרובים לא אקבל ממך מכתב אסע לירושלים להודע בפירמה אולי קרה לך דבר מה.
אצלי הכל בסדר. אני משתדלת להרוג את הזמן ויש לי כל מיני הזדמנויות לזה. אני הולכת אל מכרים, הם באים אלי, לבתי קפה. אתמול הייתי גם בסמדר. ביליתי טוב מאד אבל בבת אחת היה לי מאד משעמם, חסר לי דבר מה… כשתבוא אספר לך הרבה דברים מענינים, תצחק מזה כי עכשו גם אני צוחקת מזה. במשך השבוע העבר היתה לי עבודה עם לולק. כפי שכתבתי לך כבר שרה עזבה אותו והוא חלה קשה. הצטרכתי לטפל בו. עכשו הוא כבר בריא ומחפש שוב עבודה. חוץ מזה אני קוראת קצת לפי הוראתך. לא הרבה.
המכתב הזה הוא קצר, אבל אני נמצאת במצב רוח רע ואינני רוצה להעציב אותך. כשאקבל מכתב ממך אענה לך מיד ואז אולי הוא יהיה יותר שמח ואכתוב גם יותר. היה בריא וכתוב הרבה, על חייך, מצבך ועבודתך. האם מצאת לך איזו חברה ואיך אתה מבלה את זמנך החופשי. כתוב לי כמה ימים בשבוע אתה עובד ואיך יהיה עם החופש שלך?
שלום רב, הרבה, הרבה נשיקות
שלך תמיד פרידה.