אליהו פסו, בן פלורה ומשה נולד בחיפה ביום ה’ בחשון תרצ”ג, 4 בנובמבר 1932. אביו הגיע מטורקיה ואמו ממצרים. אליהו למד בבית הספר “נצח ישראל”.
בגיל 13 הצטרף עם אחיו יענקלה’ לבית”ר. לאחר מכן הצטרף ללח”י וקיבל את הכינוי “בר-יוחאי”. עסק בפעילויות הפצה והדבקת כרוזים, אימוני נשק וקרב מגע. לאחר כ”ט בנובמבר 1947 החלו פעולות איבה בעיר חיפה ואליהו יחד עם חבריו בלח”י נטל חלק פעיל בכיבוש העיר חיפה .
אליהו התגייס לצה”ל בחודש אוקטובר 1948 ליחידת הנחיתה בעתלית של חיל הים. במהלך האימונים חלה בדלקת ריאות ובמאי 1949 שוחרר מצה”ל.
בספטמבר 1949 התנדב לצי הסוחר כאיש צוות באנייה “תיאודור הרצל”, שהביאה עולים חדשים מאיטליה ומצרפת. במאי 1950 גויס אליהו לצה”ל בשנית, למטרת השלמת שרות והוצב ביחידת התותחנים, ממנה המשיך בשרות קבע בתפקידי פיקוד, הדרכה ותפקידי מטה. השתתף במלחמת סיני, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. אליהו השתחרר מצה”ל בשנת 1975 בדרגת סגן אלוף, בעל עיטורי לוחמי המדינה ואות לח”י ובאותות מלחמה נוספים.
בשנת 1952 נשא לאישה את חמדה לבית לוי ונולדו להם 3 ילדים, מיכל, איתמר ואסף. בשנת 1986 אליהו ורעייתו נפרדו. בשנת 1987 נשא לאישה את תמר לבית גרתי ונולדו להם 2 ילדים, חמוטל ודורון. בשנת 2000 נפרדו.
בשנת 1976 עבר לעבוד בעיריית ירושלים ומונה על ידי טדי קולק כממונה על החרום והביטחון בירושלים, מופקד על בטחון מוסדות החינוך וראש מטה ועד מל”ח המקומי.
בחודש ספטמבר 1987 נהרג בנו אסף בתאונת דרכים והוא רק בן 18.
אליהו פרש לגמלאות בשנת 1991 וחזר להתגורר בעיר הולדתו חיפה.
אליהו נפטר ביום י”ט באלול תשפ”ד, 22 בספטמבר 2024.
