צבי, בן אידה ויצחק, נולד ביום כ”ט בטבת תרע”א, 29 בינואר 1911 בקובנה שבליטא. מגיל רך ביותר עלו בגורלו ובגורל בני משפחתו סבל ונדודים. בזמן מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הבולשביקית נדדה המשפחה ברחבי רוסיה והגיעה לרוסטוב, שם גרו בזמן המהפכה ומלחמת האזרחים. בהשפעת מאורעות אלה החלה מתגבשת השקפת עולמו. כאשר שבה המשפחה לקובנה, החל את לימודיו בגימנסיה היהודית. במקביל ללימודיו, היה בין מייסדי בית”ר בקובנה.
היה פעיל מאד בתנועה והקדיש לה את כל מרצו וזמנו. בכל מקום היה מקובל ואהוב – הרוח החיה – משרה אוירה של שמחה ועשיה. בשנת 1933 עלה לישראל בעליה בלתי לגלית והצטרף לפלוגת בית”ר בראש פינה. עם בואו ארצה, לקח צבי חלק ביסוד “החברה לפיתוח עקבה”. אהבתו לארץ דרבנה אותו ללמוד להיות מודד.
הוא התגייס לאצ”ל יחד עם חבריו למחתרת, היה חבר בברית הביריונים, השתתף בהגנת העיר העתיקה בירושלים ושכונת התקווה בתל אביב, סייע בהורדת מעפילים בחופי הארץ ונעצר פעמים אחדות על ידי הבריטים. ישב בבתי הכלא ביפו, ירושלים, עכו וצריפין. אחרי הפילוג, בשנת 1941, עבר ללח”י. באותה תקופה עבר לתל אביב, עבד כמודד במחלקת המדידות של ממשלת המנדט בעת הקמת שכונת התקווה, שם קשר קשרים אמיצים עם תושביה התימנים, ראשוני השכונה ופעל בקרבם במסירות ובנאמנות. היה בין מקימי קלוב התעופה בישראל. רצה להכשיר טייסים יהודים, שישתתפו במלחמה נגד הנאצים. “חלם למות במפציץ מעל ברלין, נפל בתאונה”. נכתב בכתבה שפורסמה במלאת שלושים למותו בעיתון “המשקיף” (10 בינואר 1945).
צבי היה בין ראשוני המתגייסים לצבא הבריטי, לחיל ההנדסה, מתוך אמונה שבדרך זו ילמד הנוער העברי את תורת המלחמה. משם הועבר ליחידת המודדים והועלה לדרגת קורפורל. היה מקובל על חבריו, החיילים האוסטרלים, שחיבבו את מזגו ואישיותו. כאשר הועבר למצרים, עמד בקשר עם אנשי לח”י אשר תכננו וביצעו את ההתנקשות בלורד מוין, שר המושבות הבריטי. בהיותו איש צבא, הצליח לנוע בחופשיות בין ארץ ישראל למצרים ובכך סייע לפעילות לח”י במצרים ובארץ ישראל. בעת שירותו הצבאי עסק בין היתר תפקידיו בהכנת מפות של צפון הארץ וסוריה. השתתף בכיבוש סוריה על ידי בעלות הברית. עבר עם יחידתו דרך עירק למצרים, בעת הקרבות במדבר המערבי הגיע עד בנגאזי. כן השתתף בקרבות אל עלמיין ונפצע ברגלו.
צבי הספיק לשרת ארבע שנים בצבא הבריטי. ביום כ’ בכסלו תש”ה, 6 בדצמבר 1944 נהרג בתאונת רכבת במצרים, ליד איסמעליה, ונקבר בבית העלמין הבריטי מצרים-מואסקר. מאמצי חבריו להעלות את עצמותיו לארץ לא נשאו פרי.
