בשנות השישים הוציא גרשון ניסים – (שוני) הוא “צדקיהו” לאור את חוברות “עדי המעש”. אלה הזכירו מדי חודש בחודשו את פעולות לח”י באותו חודש בשנות הארבעים, לצד סיפורי לוחמים, ידיעות על קורותיהם העדכניות ומאמרים אידאולוגיים עליהם התבקשו הקוראים להגיב.
בפורמט הדיגיטלי החדש, מחווה לאותו מבצע, נסקור בקצרה את מרבית אירועי חודשי דצמבר.
כותב שוני, מי שנידון למוות עם חבריו בשל השתתפותם בהתקפה על בתי המלאכה של הרכבת במפרץ חיפה ביוני 1946. בחודש אוגוסט באותה שנה הומתק עונשם למאסר עולם.
“ברצוני להודות ליו”ר העמותה מר יאיר שטרן ולרוחי ליפשיץ שנתנו לי את האפשרות להחיות את חוברות “עדי המעש” שהוצאתי לאור בשנות השישים. הבסיס לעבודתי הם שני הכרכים של “לוחמי חרות ישראל” ששם הודפסו באופן כרונולוגי כל פעולות המחתרת מהפילוג עד הפירוק. כמו כן ניתן לקרוא בהם מאמרים פוליטיים ואידיאולוגיים. בדרכי זו, ברצוני להחיות את זכר פעילות המחתרת נגד הבריטים בתקוה עזה שהדבר יגרום לאחרים להתעניין ולדור ההמשך ליצור קשר חזק יותר בין החברים.
אציין את האנשים היקרים שנתנו בעבר את ידם להוצאת חוברות “עדי המעש”: העורך צפוני שומרון, מזכיר המערכת יאיר שטרן והמפיץ אבי בן הר”.
מברך מר יאיר שטרן, יו”ר העמותה להנצחת מורשת לח”י וחלליהם:
ישר כח על חידוש ימי הזוהר של “עדי המעש” אשר יראו אור בדף הפייסבוק של העמותה ויחדשו את הקשר בין מעשי המחתרת העלומים לדור ההמשך הגדל בארץ. מעשים אלה היו חלק בלתי נפרד מהמאבק על הקמת המדינה אשר על דמותה אנו ממשיכים להיאבק גם היום.
ברכות ליוזם מר גרשון ניסים ותודות לעושים במלאכה.
23.12.1907
בן נולד למשפחת שטרן בסובאלק שבפולין. בימים אלה ימלאו 110 שנים להולדת אברהם שטרן הוא “יאיר”, מנהיג לח”י.
23.12.1943 יעקב ומשה נמלטים מבית הסוהר המרכזי בירושלים.
יעקב ישקה אליאב (לבשטיין) הוא “אביאל” נפצע ונאסר ברחוב דיזנגוף בתל אביב. הוא נידון למאסר עולם. משה בר גיורא הוא “ישראל” נאסר ליד מחסן הנשק של לח”י בירושלים ונשפט לשבע שנות מאסר. בהגיעו לבית הסוהר המרכזי בעיר פגש את ישקה והם התחילו לתכנן את בריחתם. בערב חג המולד “התנדבו” לסדר תאורה חגיגית בצריפו של מפקד הכלא, כיבדו את שומריהם בסוכריות מהולות בסם שינה ונמלטו. ישקה המשיך לעשות חיל בשורות המחתרת. משה נהרג ב – 1945 בניסיון לפוצץ את בתי הזיקוק בחיפה.
16.12.1944 צבי נהרג בקהיר
צבי פיינברג הוא “גרישה” איש לח”י שהתגייס לצבא הבריטי, שרת שם ארבע שנים, סייע רבות לפעולות המחתרת במצרים ונהרג בתאונת רכבת ליד איסמעיליה.
3.12.1946 ניסיון שוד בתל אביב, ליד בנק פ.ק.או
חוליית לח”י בפיקודו של יעקב גרנק הוא “דב הבלונדיני” מנסה להחרים כסף מפקיד פולני שהעביר כספים מבנק ברקליס שברחוב אלנבי 103 לוועד הפליטים הפולנים. בעברו ליד בנק פ.ק.או. ששכן באותו רחוב, ניסו אנשי לח”י להחרים את תיק הכסף שנשא אך לשווא. במהלך הפעולה שנכשלה נפצע דב בבטנו, הובל לבי”ח, נותח והוברח כדי שלא ייפול בידי הבריטים. מנחם ריבנבך הוא “מרדכי”, חברו לפעולה, נפצע פצעי מוות. ב – 6.12.1948 הוביל דב הבלונדיני, כמ”פ בחטיבה 8, את פלוגתו להתקפה על עוג’ה אל חפיר, התקפה בה מצא את מותו.
15.12.1946 פיצוץ מכונית תופת במחנה סרפנד (צריפין)
יעקב פנסו הוא “גואל” נשלח לעבוד במחנה הצבאי הבריטי סרפנד (צריפין).משרכש את אמון מפקדיו, לקח משאית ל”נסיעת עבודה”. חברי לח”י טמנו בה חצי טון חומר נפץ. בחוזרו למחנה החנה אותה ליד מטה פיקוד דרום, שם התפוצצה וגרמה לנפגעים רבים.
1.12.1947 נגזר דינם של ילדי רעננה
הבריטים פשטו בנובמבר 1947 על בית בודד ברעננה שם היה אמור להתחיל קורס נשק. חמישה מן החניכים נהרגו ואחרים נלקחו בשבי. אברהם חמילבסקי הוא “פנחס” (שרייבר), יוסף שלם, רבקה אליאב היא “נמרודה” (ליפינר) ויוסף זלוצבסקי הוא “אבישי” נידונו למאסר עולם.
6.12.1947 ההתקפה על משרדי “אל ואחדה” בירושלים
רימונים הושלכו על משרדי עיתון החוסיינים. עובדיו נמלטו. הופעת העיתון הופסקה אחרי ההתקפה.
15.12.1947 התקפות על רכבי הלגיון
בתגובה לרצח 14 יהודים בבית נבאללה הותקף כלי רכב של הלגיון בירושלים. ליגיונר אחד נהרג. הנשק הוחרם. יומיים אח”כ הותקפו כלי רכב נוספים של הלגיון בחיפה.
28.12.1947 תקיפות ברוממה ובליפתא בירושלים
בהתקפה פוצצו בתים ונגרמו אבדות רבות. בעקבות ההתקפה עזבו ערבים רבים את רוממה.
30.12.1947 ההתקפה על יעזור
בתי הקפה ביעזור בדרך תל אביב-ירושלים פוצצו.
30.12.1947 שני אנשי בולשת בריטיים נהרגו.
שני הבלשים נורו למוות בשעה שניסו לעצור ולפרוק את נשקם של חברי לח”י.
נשמח לקרוא הערות והארות שיסייעו בבניית “עדי המעש” בצורתו החדשה