לגפנר לא היה קל להכנס לארה”ב, במכתב שכתב לו ג’וזף שרפזין, דודנו של גפנר שעזר לו להשיג ויזה: “הגעתי לוושינגטון ב-17 בדצמבר כדי לנסות לשכנע את משרד החוץ לתת לך ויזה. אך יש להם הוכחות כי הינך חבר ב”ארגון” וקיים חוק שמונע ממך כניסה, אם הינך חבר בארגון מסוג זה. אולם לנציב ההגירה, יש שיקול דעת להעניק ויזה. […] אני ניסיתי במכתבי להדגיש בפניהם עד כמה המקרה שלך יוצא דופן הוא.” (“בלב הומה, בחרב שלופה”, עמ’ 309).

 

שושנה גרטנהוז-חלקיהו, ילידת ניו יורק וחברת “ברית החשמונאים” התגייסה גם היא ללח”י בשנת 1941 בהיותה בת 15 בלבד. היא וגפנר “התחתנו” בנישואים פיקטיביים והפליגו לניו יורק על מנת להכשיר את שהייתו בארה”ב. לאחר מכן פעלה שושנה בסניף לח”י המקומי. בנוסף אליה, ברכה שומרון, מאסירי שוני של האצ”ל, אשר לאחר שנתיים בכלא הצטרפה ללח”י, ארגנה סניף נוסף בעיר שיקאגו ונישאה לצפוני שומרון – אשר סייע לחידוש הסניף בצרפת, פעל בבלגיה ולבסוף ירש את סניף ארה”ב ביולי 1948.

 

הרב ברוך קורף, אמריקאי ואוהד לח”י, הציע פעולה בלונדון שבה יפציצו את העיר. לשם כך, גייס מימון וטייס. האחראים על סניף לח”י בארה”ב החליטו להטיל כרוזים (בתמונה) במקום פצצות, אולם הטייס חלה, מחליפו הלשין והתוכנית נכשלה. פעילים נוספים בסניף ארה”ב היו בועז עברון – “יואב” והרצל לבשטיין-אליאב – “אילן”.

 

בתמונות: הכרוז שאותו סניף לח”י בארה”ב רצה למלא את העיר, בנימין גפנר, שושנה גרטהוז-חלקיהו, ברכה שומרון וצפוני שומרון.