שיתוף

סיפורו הלא ייאמן של הלוחם בנימין גפנר “אמיר” #אפריקההסיפורהאמיתי

 
 
סיפורו הלא ייאמן של הלוחם בנימין גפנר “אמיר”
 
 
בנימין נולד בביאליסטוק ביום י”ח בטבת תשע”ד, 16 בינואר 1914 לאברהם ולחנה לבית בולקובשטיין. בגיל שלוש התייתם מאִמו ובגיל שש מאביו, דורה גוּטוֹבסקה, אחות האם, גידלה בוולוצלבק אותו ואת אחותו, מניה, יפהפיית העיר, זמרת ושחקנית. שתיהן נרצחו באושוויץ.
 
 
גפנר הצטרף לתנועת בית”ר בגיל 15, סיים את לימודיו בגימנסיה היהודית ולמד באוניברסיטת ננסי שבצרפת. ב־1936 עלה ארצה על מנת לעבוד כמהנדס אגרונום ושנה לאחר מכן החל פעילותו באצ”ל. ביום 19 בנובמבר 1939 נאסר עם חברי הקורס במשמר הירדן, נידון לשבע שנות מאסר וישב 26 חדשים בכלא עכו ובמזרע. עם הפילוג, בהיותו במאסר, החליט “אמיר” להצטרף ללח”י. בהעדר קשר, התגייס לצבא הבריטי ובהמשך אף ניהל את סניף לח”י במצרים.
 
 
ביום 10 ביולי 1943 השתתף בפלישה לסיציליה ונותק מהמחתרת, לאחר מכן התנדב ליחידה סודית `A’ Force, שפעלה עמוק בשטח הגרמני להצלת טייסים ושבויים. במשך כשנה וחצי היה חודר לעומק של 400 ק”מ, בשטח האויב, בקבוצה של חמישה אנשים, במדים ובנשק וחווה היתקלויות קשות עם הגרמנים. עם מפקדו ג’וֹק מק־קי, אירגן הצלה של 240 קציני בנות־הברית מחוף האויב בלילה אחד (24 במאי 1944). ביוני 1944 יצא גפנר לחופשה בארץ בה נפגש עם יצחק שמיר “מיכאל” ונתן ילין-מור “גרא” והבטיח לחזור למחתרת, ובנוסף נפגש פעמיים עם אליהו גולומב בעניין הקמת ארגון עצמי להצלת יהודים באירופה, לצערו, גולומב סירב לפעול ללא רשות הבריטים.
 
בהמשך, יצא לקהיר להכנת מבצע לורד מוין, ומשם – שוב ללחימה באיטליה. בדצמבר 1944 השתחרר מהצבא ו”סחב” מהמחנה באיטליה תחנת שידור והִגְניב אותה ארצה בתנאים קשים (לבסוף נפלה לידי הבריטים עם מאסרה של גאולה כהן).
 
 
במאי 1945 נאסר וישב שנה בסודן ובאריתריאה משם עבר למצרים שם הוחזק 100 יום בבידוד מוחלט בחדר נעול וקטן בלי אף ספר או עיתון, במרכז האינטליג’נס לחקירות, במעאדי שליד קהיר, על המקום מספר גפנר בספרו “חדר קטן למדי עם חלון מסורג מול הדלת. בפינה השמאלית מיטה ורשת נגד יתושים. מימין קיר אכול בחלקו לחלוטין בבוץ מיובש, נושא שקערוריות וגבנונים מכוערים”. במאי 1946 שוחרר ומיד חזר לפעילות בלח”יּ. בנימין השתתף בעריכת ביוּלטין אנגלי לעיתונאי חוץ, ניהל קורסים לכתבי־סתר, פרסם עשרה משיריו ב”המעש” וב”חזית הנוער”, השתתף בפיצוץ שיירה בריטית בתל־ליטווינסקי (עם לאה גרנק).
 
במאי 1947 נשלח לאמריקה, במימון דודו, ויסד את “אמריקאים ידידי לח”י” וארגון נוער “ארצה” אשר עזרו בכספים לשליחינו באירופה, לרשד”ל (ירדור) לממן נשק (שהוטבע ב”אלטלנה”), שלח חומר נפץ לאנשינו שפעלו באנגליה וחזר ארצה בשנת 1949.
 
 
גם בתום ימי המחתרת בנימין הקליט יותר מ־200 אנשי לח”י והנציח את פועלם והקליט באנגליה קציני בולשת בריטים שלחמו בנו, ובקנדה – את רוי פאראן (מפרשת רובוביץ). משנת 1955 – מו”ל של הוצאת הספרים “לדורי”.
 
 
בנימין הוא אב לדורון, רמי, גיל ומיה, הוא נפטר ביום כ”ז באלול תשע”ג, 1 בספטמבר 2013 והובא למנוחות בבית העלמין ירקון. יהי זכרו ברוך.
 
 
בנימין כתב את הספר “בלב הומה בחרב שלופה” ובו הוא מספר את סיפור חייו המדהים, ניתן למצא את הספר לרכישה בעמותה: https://tinyurl.com/Bgepner
יוני 2024
יום ראשוןיום שנייום שלישייום רביעייום חמישייום שישישבת
26
27
28
29
30
31
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
החוויה המשולבת: סיור בפלורנטין, מוזיאון לח”י והצגה “שלוש יריות במזרחי ב'”
19
20
21
22
23
24
25
טקס זיכרון לציון 78 שנה להתקפה על בתי המלאכה של הרכבת במפרץ חיפה
26
27
28
29
30
1
2
3
4
5
6

הצטרפו לרשימת התפוצה

האם מכיר / קשור לחבר לח"י?