חנה נולדה בפולין ביום י”ד בתמוז תרפ”ח, 2 ביולי 1928 לאמה רישה ואביה אליעזר רוזן ועלתה לארץ עם הוריה ושני אחיה ב-1936. התגוררה בתל-אביב, למדה בעממי בלפור. עם סיום העממי נרשמה לתיכון האנגלי ביפו שהיה ממוקם ליד מטה ה-סי-אי-די.

לאחר חטיפתו ומאסרו של אחיה הבכור פסח, בשנת 1942 היא ואחיה, יצחק הצטרפו לאצ”ל.

כשיצחק נאסר ונשפט ל-7 שנים על נשיאת נשק, חנה פרשה מהאצ”ל והצטרפה ללח”י.

היא עסקה בהדבקת כרוזים והעברת ידיעות, היא הייתה רוכבת אופניים מעולה. דוברת אנגלית, בלונדינית וקל היה לה להסתובב על אופניה ליד מטה הסי-אי-די, כך יכלה לעקוב אחר תנועותיהם של אנשי הבולשת ולדווח על כך לממונים.

בבית בו גרה בבלפור 40, אחד הדיירים שנסע לחו”ל לתקופה ארוכה נתן לה את מפתחות הדירה עם בקשה לפקח על הדירה. דירה זו הפכה למקום איחסון כרוזים ונשק וגם למקום הדרכה.

עם קום המדינה חנה התגייסה לצה”ל, בתקופה זאת פגשה איש מח”ל רודולף נוימן שהיה נָוַט בחיל-האוויר האמריקאי במשך המלחמה. וכאיש מח”ל עסק בהעברת נשק מצ’כיה לארץ וגם בהעברת מטוסים מארה”ב.

חנה התחתנה עם רודי בשנת 1949, החתונה התקיימה על גג הבית בבלפור 40 בהשתתפות רבים מאנשי מח”ל. בשנת 1950 נולד לחנה בן. בעלה רודי עבד באל-על.

בשנת 1952 נסעה עם רודי ובנה לארה”ב, שם נולדו עוד שני בנים, היא הפכה שם לאשת עסקים מצליחה.

חנה הייתה מסורה בלב ונפש למורשת לח”י ורואה במלחמת השחרור והקמת מדינת-ישראל חלק אינטגרלי ומשמעותי ביותר עבור עם ישראל וגאה על חלקה, שהגורל זימן לה, להשתתף בו בשורות לח”י.

חנה נפטרה ביום ד’ באב תשפ”ב, 1 באוגוסט 2022 והובאה למנוחות בדטרויט מישיגן, ארה”ב.