יצחק נולד ביום ט’ בתמוז תרפ”א, 15 ביולי 1921 בעיר איזמיר שבתורכיה לאביו אהרן מרדכי ולאִמו שרה. המשפחה עלתה לארץ־ישראל בשנת 1922 באופן בלתי לגלי: באנייה לבירות, ומשם, דרך ראש הנקרה, בעזרת מבריחים, דרך שכם, לירושלים. משם עברו לגור בשכונת נוה־צדק בתל־אביב. אביו הקים סוכנות סרטי־קולנוע (נציג של “פרמאונט”).

תחילה למד יצחק בבית־הספר “אליאנס” והמשיך בתיכון למסחר בתל־אביב. בשנת 1935, בהיותו בן 14 גויס להגנה הימנית, ומשנת 1937 הפך חבר האצ”ל. עם הפילוג הצטרף אל יאיר והיה לאיש לח”י. מאחר שאביו היה אוהד המחתרת, פגישות רבות של חברי מפקדה נערכו בביתם, וגם “יאיר”, אברהם שטרן, השתתף בהן.

לאחר רצח יאיר באה הפוגה ממושכת בפעילותו ורק אחרי שיצחק שמיר ברח ממחנה המעצר במיזרע והחל לארגן מחדש את המחתרת, החלו קורסים ויצחק עבר קורס לנשק וכעבור זמן מה עוד קורס יסודי בבית בסגולה, בהדרכת צפוני. לאחר זאת יצא לפעולות התקפה שונות נגד הבריטים, השתתף בהטלת רימונים בשער “שרונה”, בניסיון ההתנקשות במייג’ור הריס, במארבים לבריטים ליד תל־השומר, ואחרות. מאוחר יותר צורף למחלקה ו’ (מחלקת המודיעין). בביתם היה תמיד סליק לנשק.

עם הכרזת המדינה והקמת צה”ל, התגייס יצחק יחד עם חבריו למחתרת במאי 1948 ושרת בפלוגה א’, גדוד 82, חטיבה 8. הוא השתתף בקרבות הגדוד. אחרי הקרב בעוג’ה אל חפיר, נשלח לקורס קשר ארצי ושימש כקשר עד גמר המלחמה.

בשנת 1944 נשא לאִשה את פניה צפורה לבית טיטל (בִתו של רופא הילדים טיטל) ולזוג נולדו שתי בנות.

לימים הקימו האחים מסרי סוכנות נסיעות. בשנת 1970 יצא יצחק לניו־יורק והקים שם חברת נסיעות, חזר ארצה בשנת 1991. היה  חבר הליכוד, ועסק בציור כתחביב.

יצחק נפטר ביום י”א באב תשע”א, 11 באוגוסט 2011 והובא למנוחות בחלקת לח”י בבית העלמין ירקון.