יוסף נולד ביום כ”ו אדר א’ תר”ע, 7 במרץ 1910 באיזמיר, תורכיה, להוריו אברהם ואסתר, ונודע בכינויו: “יוסף התורכי”. הוא עלה ארצה בשנת 1930, בעליה בלתי לגלית. מתורכיה הוא ברח כדי להימנע משירות בצבא. עבד בפרדסים, בחקלאות, בבניין ובעבודות מזדמנות.

בפרוץ מאורעות הדמים תרצ”ו (1936), היה חבר ההגנה בנהריה.

בשנת 1937 עזב את ההגנה והתגייס לארגון הצבאי הלאומי. הוא נשלח לשרת בפלוגת הגיוס של בית”ר בעקרון, כאחראי למחסן הנשק. עם הפילוג באצ”ל (1940), הצטרף ללח”י (לוחמי חרות ישראל).

בשנת 1941 נעצר בתל אביב, בשל הלשנה. נכלא בבתי סוהר ביפו, בירושלים ובמחנות המעצר מזרע ולטרון. נימנה עם המשלוח הראשון של 251 עצורים, שהגלו הבריטים מארץ ישראל לאפריקה ביום 19 באוקטובר 1944, והוחזק במחנות המעצר: סמבל, ליד אסמרה באריתריאה, קרתאגו בסודן, שוב באריתריאה ולבסוף בגילגיל, קניה.

הוחזר עם אחרוני הגולים מקניה למדינת ישראל ביום 12 ביולי 1948, אחרי שבע שנות מעצר בארץ ובגולה.

במלחמת העצמאות התגייס לצה”ל ושירת בשק”ם. אחרי מבצע קדש, השתחרר משרות צבאי בדרגת סמל.

בשנת 1949 נשא לאִשה את רחל לבית צרפתי והקים משפחה. הוא עבד כטפסן בבניין ומשנת 1966 עד גיל 90 כאיש משק במשרדי פרסום “דחף” בתל אביב.

יוסף אב לבן וסב לנכדים.

יוסף נפטר ביום ו’ בשבט תשס”ז, 25 בינואר 2007 והובא למנוחות בבית העלמין ירקון.