שיתוף

מכתבים לבית לחם – קניג עליזה לבית גיטלר “דבורה”

עליזה קניג לבית גיטלר קיבלה מכתבים ממשפחתה במשך שהותה בבית הכלא לנשים בבית לחם.

הוריה חיים וטובה גיטלר ואחותה חנה כתבו לעליזה מכתבים נוגעים ללב על המצב בבית ואי הודאות לגורל אחיה ואחותה של עליזה. במכתביהם הם מביעים דאגתם ומייחלים לשחרורה בצל מחלתו של האב.

עליזה הצטרפה ללח”י לאחר הפילוג באצ”ל. היא נאסרה בידי הבריטים עם נפילת תחנת השידור של לח”י בחשד שהייתה בקשר עם גאולה כהן וישבה בבית המעצר בבית־לחם.

בבית לא ידעו על היותה חברת לח”י, ומאסרה היווה מכה קשה להוריה. זו הייתה תקופת מלחמת העולם השנייה. אחותה הבכורה נספתה, אחיה אריה נאסר ברוסיה, והאח הצעיר דב, שהיה חבר אצ”ל, הוגלה בידי הבריטים לקניה.

ממכתבים שקיבלה עליזה מהבית ומהביקורים של אחיותיה (האם לא ביקרה אצלה מאחר ולא יכלה לעמוד בכך), הבינה שבריאות אביה התרופפה מאז מאסרה. כעבור מספר חדשים הוחמר מצבו, ועליזה ביקשה מהבולשת הבריטית שיאפשרו לה לבקרו. הביקור הובטח לה, אך ההבטחה לא קוימה.

כעבור מספר ימים נקראה למנהל המעצר וכשחיוך רחב על פניו הודיע לה שהיא משוחררת, על אף הבשורה ניבא לה לבה רעות. ואמנם לאחר מספר ימים שוחררה. אך כשהתקרבה לביתה ראתה מודעת אבל על מות אביה חיים ז”ל. הסתבר לה כי אביה נפטר. הייתה לה מחשבה שאולי במאסרה גרמה למות אביה שנפטר בגיל 60.  כעבור שלוש שנים נפטרה גם אמה.

1

ב”ה

 תל-אביב,   יום ה, כ”ה  לחודש אדר ב’ תש”ו לפ”ק  28/3 1946

בתי יקירתי מחמד נפשי עליזה תחי’,

היום כבר 5 שבועות מאז שגזלו אותך מאתנו, לשווא וללא אשמה. כבר 5 שבועות שהשאירו אותנו, אנשים חולים. מדוע? למי עשינו משהו רע? האמיני לי שאינני יכול לכתוב ואני לא יודע מה לכתוב. ריבונו של עולם, עזור לנו, עזור! אני יודע שהכתיבה שלנו תגרום לך קורת רוח ותשמח אותך ברגעים הנוראים. אבל הפצע עדיין פתוח ואין חשק לשום דבר.  ילדתי היקרה, מה אפשר לעשות?  צריך  להשלים עם הכל ולהודות לאלוהים, אולי הוא עוד יעזור ובקרוב ישמח אותנו. אנו מקווים שישחררו אותך בקרוב   ותבואי אלינו ועוד יהיה לנו הרבה נחת. מאריה קיבלנו מכתב. בינתיים הוא עדיין ברוסיה. יעזור הש”י.

 תודה לאל שאנחנו מרגישים קצת יותר טוב, הלוואי שיהיה כך הלאה.

אני שולח לך דרישת שלום ונשיקות,

אבא שלך המתגעגע. חיים

2

בתי היקרה עליזה,

את  מכתבך קיבלנו ביום חמישי שעבר. לא ענינו לך מייד,  כי היינו בטוחים שישחררו אותך ותחזרי הביתה, אבל אנחנו כל הזמן מחכים. כתבי לנו איך את מרגישה והאם אפשר משהו לשלוח לך.  על הבית אל תדאגי, הכל יהיה טוב, השם יעזור וישחררו אותך. תהיי בריאה וחזקה. 

דרישת שלום לך ממני,

אמא שלך שמקווה לראות אותך בקרוב.

דרישת שלום מכולם ומהנכדים היקרים שלנו.

3

יום  א’, 28/4 תש”ו , לפ”ק

בתי האהובה והיקרה עליזה תחי’ ,

היום קיבלנו את מכתבך מיום 1/4 .קבלתי גם דרישת שלום ממך על-ידי  האמא  היקרה. קראתי גם את מכתבך בו כתבת איך עבר הפורים וגם הפסח.  כל הזמן לחמתי עם עצמי ולא רציתי להעמיד את התמונה שלך על השולחן הגלותי, אבל בפסח כבר לא  יכולתי להתאפק  והייתי מוכרח  להעמיד את התמונה שלך בין הילדים היקרים שלי אשר לא נמצאים אצלי. שיעזור הש”י שתישמע התפילה שלנו וישחררו את הילדים שלי החפים מפשע, שיהיו בריאים ושנזכה להתראות. אני בכלל לא יכול לתאר לעצמי מדוע לא רוצים לשחרר את הילדים שלי. למי עשינו משהו רע? אבל תמיד צריך להגיד גם זו לטובה. ביום חמישי אמא היקרה הייתה  אצל העורך-דין, והוא אמר כי ביום שישי הוא יהיה אצלך. אני מבקש שתכתבי עוד פעם  שאת חפה מפשע. אנחנו  נעשה מה שנוכל. הייתי בא לבקר אותך, אבל אני מאוד חולה. גם לירושלים אינני יכול לנסוע.  גם הנסיעה של אמא קשורה בסכנת נפשות. אבל מה אפשר לעשות? צריך להתחזק והש”י יעזור.

  מדוב אנחנו מקבלים מכתבים. הוא כותב שהוא ב”ה בריא. (דוב הוגלה לאריתריאה). גם מארי ג. קיבלנו היום גלויה. (אריה היה ברוסיה). הוא כותב שבעוד 5 חודשים הוא נוסע ללודז’.  גם הוא ב”ה בריא. חבילות אנחנו בינתיים לא שולחים לו.  אצל ברוריה תחי’ ושני הבנים שלה הכל טוב, וגם אצל רבקה ופנחס. אני נוסע אליהם מעט מאוד, כי לא מרשים לי.  גם כמה מטרים קשה לי ללכת, אז אני צריך להסתפק בדרישות שלום.

 אני שולח לך דרישת שלום  ונשיקות,

אבא שלך שתמיד חושב עלייך.

4

בתי היקרה עליזה,

אבא כבר כתב לך על הכל. אני מאמינה שהעורך-דין כבר היה אצלך, אנחנו עושים כל מה שאפשר למען שחרורך. אני מבקשת שלא  תהיי מודאגת, הש”י יעזור וישחררו אותך בקרוב.  הרי את לגמרי לא אשמה. אני מבקשת שתאכלי הרבה ותשתי עם סוכר, כי את נראית לא טוב. אולי את סובלת ממשהו? כתבי לנו מייד. תהיי בריאה וחזקה. אני שולחת לך דרישת שלום לבבית.

אמא שלך שמקווה לשחרורך המהיר ביותר, טובה.

5

שלום לך עליזה היקרה,

אתמול קיבלתי את מכתבך מ1/4 וגם מכתב מדב ואריה. המכתב של דב הוא מתאריך 24/3  אין בו דבר מיוחד.  הוא כותב שהביאו למחנה קולנוע והסרט היה לא רע, והבטיחו  להסריט להם כל שבוע סרט. ואריה עדיין ברוסיה. הוא חושב שבחודש מאי יעבירו אותם לפולין

  ועתה   מה נשמע אצלך? איך עוברים הימים? בחול המועד לא עבדתי, היות ולא היתה עבודה. את הנעליים מסרתי לפי הכתובת שביקשת, ואת כל הדברים אשלח  השבוע בחבילה, חוץ מהשעון, ויתכן שגם העט. אמא אמרה לי שחסר לך מהצמר  האפור. אם לא סרגת עם כחול כהה תשלחי לי חתיכה. יתכן שאוכל לקבל. תכתבי לי אם חבילה שלמה או חצי או שתתני כשמישהו יבקר אצלך.

מהצמר הכחול שלחתי לך 5 חבילות. אשלח לך עוד 2 חבילות ויש לי עוד חבילה. מה שנשאר לך אחרי שתגמרי את הסוודר של רבקה אל תיקחי לרקמה.

אני מסיימת. שלום. הישארי בריאה.

להתראות בקרוב

אחותך חנה

6

ב”ה

תל-אביב יום ד’, 1946 15/5

בתי יקירתי מחמד נפשי עליזה תחי’,

 את מכתבך קיבלנו ובוודאי גם את קיבלת את המכתב שלנו. אצלנו אין חדשות. אמא תחי’ היקרה לא יכלה לנסוע השבוע אליך, כי  לבדה היא לא יכולה לנסוע, וחנה’לה עובדת ולא יכלה לנסוע אתה. רבקה לא יכלה לנסוע כי פנחס הקטן חולה בשעלת. כך שאמא היקרה תחי’ תיסע בשבוע הבא. אולי עד אז כבר תחזרי הביתה. אנחנו בכלל לא מבינים מדוע מחזיקים אותך, מה רוצים ממך, כאשר את בכלל לא אשמה. אני כל כך רוצה  לנסוע לראות אותך, אבל מה אני אעשה כאשר הרופא לא מרשה לי בשום אופן. לכן אני צריך להסתפק  בלהסתכל על התמונה שלך. הלוואי שהש”י יעזור שנפגש כבר אישית. מדוב אנחנו מקבלים מכתבים. הוא יודע עליך דרך העיתון. כפי שאת מבינה הוא מודאג בעניין הבריאות שלנו. כתבנו לו כדי להרגיע אותו קצת. הלוואי שהש”י יעזור לנו וישמח אותנו. ככה אין לי יותר מה לכתוב.  אני מנשק אותך, בתי היקרה,

 אביך המסור אשר מקווה לשחרורך.

7

בתי היקרה עליזה, 

קבלנו את מכתבך והוא שימח אותנו שאת מרגישה טוב. חשבתי שאוכל להתראות אתך השבוע, אבל זה בלתי אפשרי. הרי את יודעת שאני לא יכולה לנסוע לבד השבוע. אולי נתראה ביום חמישי הבא. את צריכה לאכול טוב, כי את נראית  רע. אולי השם יעזור ותשתחררי בקרוב. היי לי בריאה וחזקה. דרישת שלום חמה.

 אמא שלך שמקווה לשחרורך המיידי. טובה.

8

שלום לך, עליזה היקרה!

בשבוע שעבר קיבלנו ממך מכתב מלפני פסח, ובשבוע הבא אני מקווה שהאמא תהיה אצלך. ועתה מה שלומך ואיך עוברים אצלך הימים? במה את עוסקת כל היום? כתבי הכל בפרוטרוט. ועכשיו אכתוב לך את המתרחש אצלנו. אנחנו בריאים. אני עובדת, אך לא בקביעות, היות שאין הרבה עבודה. השבוע קיבלנו מאריה כמה מכתבים. ב”ה בדרך  הוא עוד ברוסיה אבל במקום אחר. הוא כותב שב-1/4  עזבו את המקום ומקווים במאי להגיע לפולין. גם מדב היו בזמן האחרון  כמה מכתבים. הוא כותב שהקטינו להם את מנות האוכל  בהרבה, ובפסח קיבלו מצות פחות מחבילה לנפש. אך למזלם קיבלו מהארץ מועד ההורים  200 לא”י והם קנו יין, דגים, בשר וכל הדרוש. מליל הסדר עד שבת  הם היו במצב רוח מרומם, אך בשבת בבוקר נודע  להם כי חברם ששכב בבית חולים מת, וזה מאוד השפיע לרעה.  הוא כותב שזה הפסח השני שהוא מחוץ לבית, אך מקווה שבשנה הבאה נהיה כולנו יחד, וגם אנו מקווים כך.

ברוריה ורבקה היו אתמול בערב בבית אחרי כמה שבועות שלא היו, היות והיה עוצר.

עליזה, אולי את יכולה לעשות לי תיק לאוכל לעבודה, כמו שעשית את הגדול, רק יותר קטן.  כתבי לי מה דרוש לך. את העט והשעון אמא תביא לך. בזה אני מסיימת. דרישת שלום מכולם ובפרט מדבלה.

שלום,

אחותך המחכה לשחרורכם, חנה.

9

ב”ה

תל-אביב, יום ד’ לסדר בהעלותך תש”ו לפ”ק 1946  12/6

בתי היקרה, מחמד נפשי עליזה  תחי’!

חשבנו כי בחג הזה  כבר תהיי אצלנו, אבל עכשיו כבר אחרי החג, ועדיין לא באה הישועה. אבל צריך להתחזק, בתי היקרה, הש’י יעזור ויהיה לנו עוד הרבה שמחה  ביחד. היום קיבלנו מכתב מאריה. הוא כותב שהוא ב”ה בריא, אבל איך נתראה? אנו מקווים שהיא יקבל סרטיפיקאט. קשה לי לכתוב הרבה. חנה’לה תחי’ תכתוב לך יותר. אני שולח לך ברכות לבביות ונשיקות,

אבא שלך שמצפה לשחרורך  הקרוב.

10

בתי היקרה עליזה!

ודאי כבר קיבלת את החבילות שלנו. את יודעת שקשה לי לנסוע בחום הזה, אז שיעזור הש”י שאת תשתחררי יותר מהר ככל האפשר ותחזרי הביתה. הרי אנחנו אנשים חלשים. אני מקווה שתשתחררי בקרוב. היי לי בריאה וחזקה. ברכות ונשיקות מאמא שלך שמצפה לשחרורך המהיר ומהאחים שלך. כולם כבר רוצים לראות אותך.

טובה.

11

ב”ה 

 תל-אביב   ער”ה תש”ו לפ”ק  1946  25/9

ילדתי האהובה והיקרה,

 עכשיו היום האחרון של השנה, אשר ללא אשמתנו הביאה לנו כל כך הרבה סבל.  ובשביל מה? יש לי הרבה מה לכתוב, אבל אין לי כוח. אנחנו מודאגים ואינני יכול לאסוף את המחשבות. אמא היקרה שתחי’  הכינה בשבילך חבילה לחג. אני אורז את זה עם הרבה דמעות. כבר חודשיים שלקחו אותך מאתנו ללא אשמה והשאירו אותנו חולים  ושבורים. אני יודע שכאשר את תקבלי את המכתב הזה יהיה כבר אחרי החג, ואנחנו לבטח נתפלל  לשנה טובה. אבל מאיפה לוקחים את הכוחות לשאת את כל זה? כאשר אשמים – אזי הסבל לא כל כך גדול, אבל כאשר חוטפים ילדים  לגמרי חפים מפשע, ואי אפשר לעזור להם, – הכאב גדול מאוד.

 ילדתי האהובה עליזה תחי’, אני יודע שלא  יהיה לך תענוג לקרוא את המכתב הזה, אבל אני מבקש אותך שתתחזקי  והש”י יעזור, ואנחנו עוד נהיה מאושרים. מתקרבת שנה חדשה ועוד יהיה לנו נחת מכם, ונבקש הרבה בריאות ושנה חופשית – וכל מה שהלב לנו מבקש.  בימים אלה נבקר אותך, אבל יתן אלוהים שישחררו אותך עוד קודם. . אני מברך אותך ומנשק אותך, שהכל יהיה טוב כפי שאני רוצה. הייתי רוצה להניח את הידיים שלי על ראשך ולברך אותך בכל הברכות אשר בוודאי יתקיימו. תתפללי לשנה טובה, כתיבה טובה וגמר חתימה טובה.

אבא  שתמיד חושב עלייך שמקווה כל רגע  לשחרורך.

12

שלום לך עליזה,

כן, כבר עברו חודשיים מאז נעצרת שנית, ועל שום מה ולמה?  הלא את חפה מפשע. אני חושבת שאת גם שואלת את אותה השאלה. אולי את מקווה שבקרוב ישחררו אותך, כי מה טעם יש להחזיקך במעצר?  אך בינתיים המצב קשה בבית. תארי לך חג ראש השנה. מצילה בכלל אין כל ידיעה,  אריה ודוב בגולה, ואת במעצר. אולם אני מקווה שהשנה החדשה תביא בעקבותיה גאולה ושחרור לעמנו.

 ועכשיו, עליזה, מה נשמע אצלך. כתבי אודות הכל. אצלנו אין חדש. אני עובדת, ואחרי העבודה יש לי עבודה בבית, וביחוד עכשיו לפני החג.

 הפעם אני אסיים כי השעה מאוחרת ומחר ערב חג ומחכה לי עבודה  רבה. אנחנו מחר שולחים לך חבילה. דרישת שלום מכולם וביחוד מדבלה. הוא תמיד שואל אודותיך. שלום, שנה טובה, תהיה זו שנת בניין ועליה, שנת שחרור וגאולה.

 להתראות בקרוב בבית,

אחותך חנה.

13

בתי האהובה עליזה,

היות ואני מאוד עסוקה, אינני יכולה לכתוב הרבה, לכן אני מאחלת לך הרבה בריאות טובה  ושחרור מהיר, ולכבוד השנה  החדשה  שניוושע במהירות, ונשמח כולנו ביחד. תהיי לי בריאה וחזקה, וקבלי דרישת שלום לבבית מאמא שלך, אשר מצפה לשחרורך. האחים שלך מברכים אותך ומאחלים לך שנה טובה ובריאה.

אמא

14

7.11.46

שלום לך עליזה היקרה

אתמול קיבלנו את מכתבך 24.10  והיום ברוריה הייתה אצלך וקיבלנו ממך דרישת שלום. עליזה, ברוריה אמרה לך  שאבא בבית חולים. את ודאי מתפלאת שלא כתבנו לך כל הזמן שהוא חולה. הדבר קרה כך.  בזמן האחרון ביחוד  בחגים אני הייתי היחידה בבית ואתם אי שם רק תמונותיכם היו לנגדנו תמיד, וזה מאד השפיע על אבא ואת יודעת שזה זמן רב הוא כבר סובל מאותה מחלה ועכשיו נחלש עוד יותר והרופא יעץ לקחת אותו לבית החולים היות וצריכים לעשות לו כל מיני בדיקות וצריך להיות תחת פיקוח רופא. אני מקווה שהוא בע”ה יבריא ויחזור הביתה וגם אתם ונוכל כולנו לשמוח יחד. ואת עליזה חיזקי והרגעי. אני מבינה שזה מאד השפיע עליך אבל מה אפשר לעשות, נקווה שיהיה טוב.

 אני מקווה שאת המכתב הזה כבר לא תקבלי בבית לחם רק בבית.

שלום  לך ולהתראות בקרוב בבית. אחותך המחכה בכליון עיניים לבואך

חנה

שכחתי,  אני מאד מודה לך עבור החולצה. היא יפה מאד.

15

בתי האהובה עליזה

כפי שאת יודעת האבא האהוב נמצא כעת ב”הדסה” ומרגיש ב”ה קצת יותר טוב. שה’ יתברך יעזור שיבריא ויבוא הביתה בהקדם. אין לי הרבה סבלנות לכתוב. אני הולכת פעמיים ביום לבי”ח “הדסה”. תהיי בריאה וחזקה.

דורשת בשלומך ונשיקות. ה’ יתברך יעזור שתשתחררי בהקדם האפשרי.

עכשיו הגעתי מאבא. דרישת שלום חמה ממנו

אמך טובה

מרץ 2024
יום ראשוןיום שנייום שלישייום רביעייום חמישייום שישישבת
25
26
27
28
29
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
אזכרה לציון 44 שנים למותו של נתן ילין-מור - "גרא"
13
14
סיור בפלורנטין ומוזיאון לח”י
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
סיור בעקבות פעולות לח”י בירושלים
29
30
31
1
2
3
4
5
6

הצטרפו לרשימת התפוצה

האם מכיר / קשור לחבר לח"י?