מרדכי נולד כְדור רביעי בירושלים ביום כ’ באדר ב’ תרצ”ח, 28 במרס 1928, ילד שני במשפחה מסורתית בת שִשה בנים וחמש בנות. אביו, שמעון, היה קולע סלים, אך כשהפרנסה לא הייתה מצויה במקצועו, עבד בבית המשפט העליון כפקיד עזר. אמו, לאה לבית עבוד לוי, ידיה היו מלאות עבודה בטיפול ב־11 ילדיה. את השכלתו היסודית קיבל בבית ספר תלמוד תורה של המזרחי, ואילו את לימודיו התיכוניים עשה בבית ספר ערב. בשנים יותר מאוחרות, תוך כדי עבודתו, השלים השכלתו בהשתתפו בקורסים שונים באוניברסיטה העברית.

בעקבות אחיו הבכור, מנחם מור מזרחי (“צפניה”), התגייס גם הוא ללח”י בשנת 1947. האח הבכור, שהיה מפקד, השתדל למנוע מהאח הקטן להשתתף בפעילות מבצעית בשל היותו עול ימים. הוא עסק, איפוא, בהדבקת כרוזים ובשאר הפעילויות שנועדו לנוער.

לאחר פרוץ קרבות מלחמת העצמאות הוא שרת בבסיס לח”י בשייח באדר ואחר־כך בליפתא ובטלביה. אחרי ההתנקשות ברוזן ברנדוט, נעצר עם שאר אנשי לח”י, קודם במחנה שנלר ואחר ביפו. בשל האיסור לקבל ביקורי קרובים, פתחו האסירים בהפגנות, פרצוּ החוּצה, פרקו את נשקם של שוטרי המשטרה הצבאית ומחו. כשהרוחות נרגעו הנשק הוחזר למצ”ח ולמחרת הועברו האסירים לכלא עכו, שּׂשם שהה עד קרוב לראש השנה תש”ט.

בדצמבר 1948 החל לעבוד באוניברסיטה העברית כחניך. בחדש אפריל 1950, הגיע התור של השנתון שלו להתגייס לצה”ל. את שרות החובה עשה בנח”ל והמשיך לשרת במילואים עד הגיעוֹ לגיל 53.

כשהשתחרר משרות סדיר, חזר לעבוד באוניברסיטה העברית ובמשך הזמן קוּדַם לתפקיד מזכיר המחלקה להסברה וליחסי ציבור של האוניברסיטה. במקביל כיהן גם בתפקיד ציבורי בהתנדבות כמזכיר ועד העובדים. פרש לגמלאות בשנת 1981. גר בירושלים.

בשנת 1958 נשא לאִשה את אריאלה לבית זבולון, מזכירת בית ספר. נולדו להם שלוֹשה בנים, בת ונכדים.

מרדכי נפטר ביום כ״ג בחשוון תשע״ח, 12 בנובמבר 2017 והובא למנוחות בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.