שיתוף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
דברים לזיכרון חללי לח”י
הנצחה באנדרטה ביער לח”י במשמר איילון
שמו של מאיר מזרחי חרוט על לוח באנדרטה ביער לח”י
לבנת זיכרון על שם מאיר מזרחי בהיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל

שם: מזרחי מאיר

כינוי בלח״י: יצחק הקטן

תאריך לידה: א' באדר א' תרפ"ז, 3 בפברואר 1927

תאריך נפילה: ה' בתמוז תש"ח, 12 ביולי 1948

מאיר נולד בא' אדר א' תרפ"ז, 3 בפברואר 1927 בירושלים לאביו, צאלח צדוק מזרחי, ולאִמו, חנה. הוריו, יוצאי עיראק שעלו ארצה בשנת 1921, משפחה ובה שבעה אחים וארבע אחיות. הם התגוררו בשכונת בית ישראל. מאיר למד בתלמוד תורה וכבר בגיל מוקדם מאד יצא לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה. מקצועו היה תיקון אופניים, ונוסף לכך השכם בבוקר עסק בחלוקת עיתונים למנויים יחד עם אחִיו, משה.

הוא הצטרף לבית"ר ואחר־כך לאצ"ל, שם נימנה עם קבוצת חברים שלא הסכימו עם מדיניות הפסקת הפעולות של הארגון נגד הבריטים, וכך הגיע, יחד עם הקבוצה, ללח"י. יחד עם עבודתו השקדנית למען קיום הבית מילא גם את החובות שנטל על עצמו עם הצטרפותו למחתרת לח"י, בה היה אחראי למחסן נשק והקמתו, ועשה זאת בלי שירגישו בכך בבית הוריו ובמקום עבודתו. אחד האחים היה חבר אצ"ל ושני חבר פלמ"ח, אך הדבר לא גרם למתחים ביניהם. ברחוב ובשכונה של משפחת מזרחי רבים היו אנשי המחתרת – לח"י בפרט.

כשאר בני הנוער שהצטרפו ללח"י זה עתה, עסק מאיר בהדבקת כרוזים, בעיקר בשכונות זכרון משה, גאולה, בית ישראל, מאה שערים ושכונת הבוכרים. בהמשך החל להשתתף בפעולות שונות. עסק בהעברת נשק וכן השתתף בהחרמת תרופות ממחסן תרופות, שאנשי לח"י נזקקו להן ולא ניתן להשיגן בדרך אחרת. פעם, בהיותו חמוש באקדח, ערכו שוטרים בריטים חיפוש על גופו. הודות לקור רוחו ולמרבה המזל, מיששו אותו רק מהצדדים בעוד הכלי היה תקוע בחגורתו מאחור. אִמו ניסתה להניאו מפעילותו בלח"י, אך ללא הועיל.

בשעת עוצר וחיפושים נעצר לחקירה על-ידי הבולשת הבריטית יחד עם חברים אחרים מהשכונה והוחזק שבעה חודשים במחנות-המעצר עתלית ולטרון. מששוחרר מהמעצר, המשיך בעבודתו וגם בפעולותיו במחתרת. כשההורים הירבו לשדלו להסתלק מהמעשים העלולים לגרום לו מעצרים נוספים, הפחית את ביקוריו בבית, אך התמיד בתמיכתו ובעזרתו להורים.

אחרי שיחרורו חזר לפעילות במסגרת יחידות לח"י שנלחמו בחזיתות ירושלים. השתתף בכיבוש דיר־יאסין ובהתקפה על עין־כרם, שם נפצע אנושות בכיבוש משלט "צריף הפח" ביום 10 ביולי 1948. כעבור יומיים, ביום ה' בתמוז תש"ח, 12 ביולי 1948, מת מפצעיו ב"הדסה" בירושלים. נקבר בשייח'- באדר. ביום כ"ח באלול תש"י, 10 בספטמבר 1950 הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.

הצטרפו לרשימת התפוצה