ישראל נולד ביום ז’ בטבת תרע”ז, 1 בינואר 1917 בראשון־לציון להוריו יעקב ואסתר בת ישראל שעלו ארצה בשנת 1888.
אביו עבד ביקב בראשון לציון, אִמו טיפלה ב־12 ילדים, והמצב הכלכלי בבית היה קשה. ישראל למד בבית הספר העממי “חביב” וזמן מה בבית הספר למסחר “גאולה” בתל־אביב. עוד בצעירותו הצטרף לבית”ר ובגיל 17 התגייס להגנה הלאומית. עם הפילוג התגייס ללח”י. בעת הפילוג יצא עם קבוצת חברים להגן על חברי לח”י בפלוגת באר־יעקב מפני חברי האצ”ל שרצו להשתלט על הפלוגה.
בלח”י עבר קורס בנשק ולימים הדריך קבוצות לוחמים. הוא השתתף בהחרמת כסף ממחלקת התשלומים של הצבא בבריטי ברחוב דיזנגוף בתל אביב. היה אחראי על מחסני נשק. בפרדס של הוריו הסתיר לוחמים ולוחמות שהיו מבוקשים על ידי המשטרה. פעל רבות בסיוע לנשות הלוחמים שישבו בבתי הסוהר.
עם קום המדינה התגייס לצה”ל ושוחרר בשל מצב בריאות לקוי.
בשנת 1955 נשא לאִשה את שמחה לבית מוגרבי ולזוג נולדו שלושה ילדים. שמחה אשתו הייתה עזר כנגדו בזמן פעילותו בלח”י. ישראל הוא בעל מטע לעצי פרי ועבד בחקלאות.
בשנת 1969 נבחר לתפקיד סגן ראש עיריית ראשון־לציון, תפקיד בו שימש מספר שנים. בין שאר פעילויותיו הציבוריות, עזר בהקמתו של “בית־יאיר”.
