חיים נולד ביום ט”ו באייר תר”ץ, 13 במאי 1930 בעיר כדא, תימן, להוריו יוסף ולאה. בשנת 1935, כאשר היה חיים בן חמש, עלתה המשפחה ארצה והתיישבה בשכונת אפרים שבעיר – אז מושבה – רחובות. חיים למד בישיבת “פורת יוסף”, שם נתגלו כשרונותיו, והצלחתו בלימודים היתה רבה. חיים גמר שש כיתות של בית־ספר עממי ושתי כיתות נוספות בשיעורי ערב של “המזרחי”. בגלל מצבם הכלכלי הדחוק של הוריו, נאלץ לעזוב את לימודיו ולהיכנס לעבודה. הוא השתלם בצינקוגרפיה, למד את מקצוע העתקת תמונות ועבר יחד עם אחיו לעבוד בתל אביב.
חינוכו המסורתי של חיים הביאו לשורות תנועת “בני עקיבא” הדתית לאומית, וכמו רבים אחרים מחברי תנועה זו, הצטרף ללוחמי חרות ישראל – לח”י. בספר “יזכור” של משרד הביטחון משנת תשט”ז – וכן באנציקלופדיה של תדהר (4325) שהעתיק מ”יזכור” – מסופר כי חיים “הצטרף להגנה ואת תפקידו זה מילא באמונה עד יומו האחרון. לא ניתן היום לקבוע אם אכן כך הוא, או שידיעה זו מקורה בטעות. יתכן גם שתחילה הצטרף להגנה וממנה עבר ללח”י. מה שברור הוא, כי הוא פעל בלח”י, התגייס לצה”ל בין שאר אנשי לח”י, כפי שמוכח ממספרו האישי (86032) ושרת בפלוגה המורכבת מאנשי לח”י.
בן 18 היה חיים כאשר הצטרף לפלוגה ג’, בגדוד 82 שבחטיבה 8 – חטיבת “הזקן”, הוא יצחק שדה. חיים עבר את מסלול הקרבות של גדוד השריון ב”מיבצע דני” ו”מיבצע יואב”. בשעת כיבוש באר שבע נפצע וניצל בנס. אחיו, בן ה־11 נהרג בעת הפצצה מצרית על רחובות, והאב השכול רצה לעשות למען שחרורו של חיים מהצבא או, לפחות, מהחזית, אך חיים סרב: “עַמנו נתון במערכה קשה… לא אצא מהמערכה”.
ביום ו’ בטבת תש”ט, 7 בינואר 1949, חיים נהרג באחד הקרבות האחרונים של צה”ל במלחמת השחרור, בשלב האחרון של “מבצע חורב”. לאחר המסע הארוך בדרך חורב – לעוג’ה־אל־חפיר, לסיני ולרפיח – ניסתה פלוגתו של חיים לכבוש מחדש את צומת ההצטלבות ברפיח, ובקרב על משלט הצומת הזה נפל חיים. הוא נקבר במשמר הנגב, ובשלב מאוחר יותר, ביום כ”ג בחשון תש”י, 15 בנובמבר 1949, הועבר עם גופות נופלים נוספות ונטמן בחלקה הצבאית בנחלת יצחק שבתל אביב.
