משה מולדבסקי, בן יעקב נולד ברוסיה בשנת 1908. עלה לארץ ישראל בשנת 1921. למד בבית הספר החקלאי “מקווה ישראל”.
לאחר לימודיו עבד כפועל חקלאי. שירת בפלוגות הגיוס של בית”ר בכפר סבא. היה שומר בתל צור. משה היה מהמתיישבים בכפר הבית”רי, רמת טיומקין.
שימש כסגן מפקד סניף “ההגנה הלאומית” בנתניה. השתתף בפעולות תגמול נגד פורעים ערבים. בתחילת שנת 1937 הועמד למשפט בפני בית דין של “ההגנה הלאומית” על שבירת ההבלגה. נידון לגלות ועבר לאזור הגליל.
משה התמנה למפקד הארגון הצבאי הלאומי בגליל העליון וכינויו היה “צבי”. הדריך קורסים של חיילים וסגנים. במאי 1939 שימש כמפקד ההתקפה על הכפר הערבי ביר-עדס ולאחר מכן היה מפקד סניף האצ”ל בירושלים.
עם הפילוג באצ”ל הצטרף ללח”י. השתתף בפעולת החרמת הכספים שבוצעה ביום 16 בספטמבר 1940 בבנק אפ”ק (בנק אנגלו-פלסטין) ברחוב בן-יהודה בתל-אביב.
נעצר ונכלא במחנה מזרע. היה בשילוח הראשון של 251 עצורים, שהגלו הבריטים מארץ ישראל לאפריקה, ביום 19 באוקטובר 1944. היה עצור בכל מחנות המעצר בסמבל, סודאן וקניה.
לאחר ההכרזה על הקמת המדינה, הוחזר למדינת ישראל ביום 12 ביולי 1948 עם אחרוני הגולים מקניה, בתום 8 שנות מעצר בארץ ובגולה.
לאחר שובו מגלות אפריקה, חזר למשק החקלאי והמשיך לנהל אותו עם רעייתו אסתר.
משה נפטר ביום כ”ד באדר תש”ע, 10 במרץ 2010 והובא למנוחות בהר המנוחות בירושלים.
בתערוכת אוספי פרפרים, שנערכה בסוכות במחנה גילגיל, העלו העצורים את ירושלים על ראש שמחתם, כפי שמעידה הסיסמה המתנוססת מעל התערוכה. בתמונה, מימין לשמאל: אליהו קורב ("יונתן"), משה מולדבסקי, נחמיה טורנברג ויעקב יצחקי.
